אבחון מוקדם של מלנומה

מאת פרופסור אסתר עזיזי בתאריך אוגוסט 31, 2017 בקטגוריה מידע ופרסומים

ביולי 2012 פורסמו תוצאותיה של עבודה שבדקה את הגורמים המשפיעים על בדיקת השומות בעור לאבחון מוקדם של מלנומה. העבודה ניסתה לקבוע באיזה מידה משפיעה היסטוריה קודמת של מלנומה, סוג העור, גורמים פסיכולוגים, ואיזור מגורים על ביצוע בדיקת השומות בעור – ע"י הנבדק עצמו ו/או ע"י הרופא המטפל. שאלת המפתח היתה האם גורמים רגשיים, סביבתיים וחברתיים מגבירים או מעכבים את ההענות לסריקת העור למטרה זו.

אבחון מוקדם של מלנומה

במדינת ישראל, בה הארעות המלנומה בקרב יהודים ילידי הארץ היא השלישית בסולם הבינלאומי, אחרי אוסטרליה וניו זילנד, בדיקה שגרתית של השומות בעור ע"י רופא עור או ע"י הנבדק עצמו היא אמצעי בדוק, המאפשר אבחון המחלה בשלב מוקדם ומגדיל את סיכויי הריפוי. מדובר בסריקת כלל עור הגוף לאיתור שומות שהשתנו בגודלן או צבען, ושומות חדשות וכתוצאה מכך- הפנייה להסרה כירורגית של הנגע לבדיקה פתולוגית. העבודה התבססה על נתוני סקר בינלאומי שנערך במשך 20 חודש ע"י קבוצת מדענים המשתייכים לקונסורציום הבינלאומי המכונה GenoMEL ((www,genomel.org , החוקר את הרקע הגנטי והסביבתי למלנומה ממאירה של העור, במטרה להפעיל אמצעים להקטנת הסיכון.

פרופ' אסתר עזיזי מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב עומדת בראש הקבוצה הישראלית של קונסורציום ה GenoMEL . המחקר התבסס על משוב לשאלון אינטרנטי בו לקחו חלק 8178 מבוגרים מ 12 ארצות, כולל ישראל. תוצאות המחקר מצביעות על תדירות גבוהה יותר של סריקת השומות בעור בנבדקים מאוסטרליה וארה"ב בהשוואה לאלה מאירופה. בתוך אירופה משתתפים מאירופה הדרומית, כולל ישראל, דווחו על שיעור גבוה יותר של בדיקה עצמית של השומות בעור, בהשוואה למשתתפים מצפון אירופה. התדירות של בדיקת השומות בעור ע"י רופא היתה גבוהה יותר בקרב נבדקים ממרכז ודרום אירופה (כולל ישראל) בהשוואה לאלה מצפון אירופה. משתתפים ללא היסטוריה אישית של מלנומה דווחו על תדירות נמוכה יותר של בדיקת השומות בעור, בו בזמן שמשתתפים עם היסטוריה אישית של מלנומה דווחו על התדירות הגבוהה ביותר הגבוה ביותר של בדיקות השומות בעור.

הענות לבדיקת השומות בעור נמצאה בקשר מובהק עם גורמים פסיכולוגים, כולל תפיסת הסיכון לפתח מלנומה, תפיסת התועלת והמחסומים הקשורים בבדיקת השומות בעור לאבחון מוקדם של מלנומה , תפיסת הביטחון העצמי ביכולתו של הנבדק להענות לבדיקות לסריקת השומות בעור ומוסכמות חברתיות. בין המשתתפים ללא היסטוריה אישית של מלנומה רמה גבוהה של חרדה מפני סרטן היתה קשורה בתדירות גבוהה יותר של בדיקת עצמית של השומות בעור . לאור תוצאות אלה ממליצים מחברי המאמר לשלב אמצעי חינוך וגישות פסיכולוגיות בתכניות התערבות לקידום בריאות הציבור.

 

יש לכם שאלה? נשמח לשמוע מכם!