אסתמה של העור בתקופות מעבר

האימהות הביאה לחיי קשת של רגשות. לצד האמרה החד משמעית "ילדים זה שמחה", גיליתי גם תחושות של עצב, כעס, לחץ וסיר מבעבע תמידית של דאגה ומצפון.

שתיים מבנותיי ירשו מאביהם גם גנים פחות אטרקטיביים, ביניהם אסתמה של העור, אשר בעגה המקצועית רפואית קרויה: אטופיק דרמטיטיס ATOPIC DERMATITIS.

עונת המעבר

עוד לפני שנגמר החורף, ובעוד כולנו לובשים שכבות ומדליקים את האח, העור שלהן מקדים ומנבא את עונת המעבר הקרבה עלינו לטובה.

הגרד שתוקף אותן חסר רחמים ומשאיר "הרבה פצעים בשטח". נראה שהן עמלות לילות שלמים לקרוע את העור בכל מחיר, גם אם נגזרו הציפורניים. אזורי המלחמה הם בעיקר מאחורי הברכיים, פנים המרפקים ואצל אחת מהן גם עור הקרקפת והקפל מאחורי האוזניים.

כאמור, אני מודאגת כשאני לא מצליחה להקל על סבלן.

בנוסף, בשל הגרד העז הן גורמות לתופעה נוספת הקרוייה ליכניפיקציה LICHENIFICATION (העור קשה, עבה, גס ומחוספס), שמהווה עבורן כנערות בעיה אסתטית בפני עצמה.

מיקרוביום עורי

ברפואה נכון לומר באופן כללי, שככל שמגוון החיידקים שלנו גדול יותר- אנו בריאים יותר. על אותו משקל גילו כי המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) העורי המאפיין את חולי האטופיק דרמטיטיס, שונה מהמיקרוביום העורי של כלל האוכלוסייה. אולי זאת הסיבה שבנוסף לכל מה שתיארתי, לבנותיי יש נטייה גדולה יותר לזיהומים משניים. (ואוסיף במאמר מוסגר, אפרופו המיקרוביום, עובדה שעשויה לעניין את חלקכם: לפי מאמר מדעי שפורסם ב Journal of Allergy and Clinicl Immunology- חשיפה בגיל מוקדם למיקרוביום של הכלבים בבית, ולא החתולים, מפחיתה את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס).

הקלת התסמינים

הטיפול המונע הטוב ביותר הינו תחזוקה נכונה של העור על ידי הוספת לחות ושימון העור.

אנחנו נמנעים משימוש בסבון מייבש במקלחת ומעדיפים על פניו את השימוש בשמן אמבט.

מומלץ מאד למרוח קרם לחות – המלצה שנהדפת בסירוב מוחלט בביתי.

בתקופות התלקחות אנחנו נוטלים אנטיהיטמינים (תרופות לאלרגיה) ובלית ברירה מגיעים גם לתרופות סטרואידליות. עוד על טיפולים באסתמה של העור ניתן לקרוא כאן.

הקלה עם הגיל

מרבית החולים מבריאים בגילאי הילדות ורק מיעוט יסבלו מתסמיני המחלה גם בגיל 20.

אצל בנותיי זה עוד לא קרה!

אז גם אם לא בכל פוסט יש HAPPY END , לעולם לא נוותר על התקווה- שהשנים יפחיתו את הסימפטומים וישכללו את דרכי ההתמודדות.

 

 

אטופיק דרמטיטיס | ספוט קליניק - מיטב המומחים לרפואת עור

העור כראי הנפש לכבוד היום ההומניטרי הבינלאומי

חכמים וותיקים ממני טענו כי העור הוא ראי הנפש.

הצפייה בסרט "להבריא" בשילוב ציון היום ההומניטרי הבינלאומי, הביאו אותי לכתוב פוסט ברוח מעט אחרת.

אני רוצה ובוחרת להעניק תובנה על קצה המזלג, לעשות שיפטינג חיובי גם אם אזכה לעשות זאת רק אצל קורא אחד, להעניק חשיבה, להפיל אסימון … אולי שניים?

שהרי ההומניטריות מתחילה בתוכנו, בסביבה הפנימית.

אני טוענת ש:

הסרט "להבריא" מתאר עקרונות מדהימים המשלבים את אמונותיי הפנימיות עם המדע אליו אני נחשפת מזה שני עשורים.

רוח הדברים מתארת את שביטא מהאטמה גנדי אי שם בתחילת המאה ה 20:

"אדם הוא בסך הכל תוצר של מחשבותיו, מה שהוא חושב, הוא נהיה."

 

מחלות אקוטיות ומחלות כרוניות

 

הרפואה והטכנולוגיה מצילות חיים!!! בוודאי כשאנו מתייחסים למצבי חירום, מחלות אקוטיות, פציעות וזיהומים.

תודה לאל, שזכינו למדע ולטיפול המהיר שנזקף לזכות כל אלו העוסקים בו.

לצד אלו מתקיימות מחלות כרוניות, אלו שהתפתחו במשך תקופה ממושכת: מחלות חיסון עצמי/ אוטואימוניות, טרשת נפוצה, זאבת, פסוריאזיס, קרוהן, דיכאון, חרדות, כאב כרוני, אקזמה, אורטיקריה… הרשימה ארוכה.

בכל אלו משתלבות המחשבות, הרגשות והאמונות שאנו בוחרים לחולל בתוכנו, בתאי הגוף שלנו.

 

אינטיליגנציית העל

 

אינטיליגנציית העל שמעניקה לנו חיים, שגורמת ללב שלנו לפעום, לאוכל שלנו להתעכל, לפלנטה שלנו להסתובב… היא מקור המרפא החשוב ביותר בעולם. חשוב שנתקשר איתה והרבה יותר חשוב שנאמין בה.

 

השפעת הסטרס

 

מאידך, לחץ, פחד, כעס, חרדה  ממקור פיסי, כימי או רגשי יוציאו את הגוף האינטיליגנטי והחכם שלנו משיווי משקל.

בתנאי לחץ מערכת העצבים שלנו משחררת קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין. בימינו, מריבה עם בן הזוג, מתח מול המעסיק, לב שבור או לחצים כלכליים יולידו את אותה התוצאה ויגרמו לגוף להרגיש כאילו שהוא בסכנת חיים!

גיוס המשאבים האדיר לטובת "הצלת החיים" פוגע בזיכרון, בריכוז, בעיכול המזון, בסילוק הרעלנים ומדכא את מערכת החיסון (הרי לצורך השתלה נותנים קורטיזול- הורמון הסטרס- כדי שמערכת החיסון לא תדחה את השתל. הורמוני סטרס מורידים את פעילות המערכת החיסונית!).

 

כוחה של אמונה

 

את כוחה של האמונה על בריאותנו אפשר לראות בנקל דרך מחקרי התרופות: קבוצת המחקר מקבלת את התרופה הנחקרת בעוד קבוצת הביקורת מקבלת פלצבו (לרוב גלולת סוכר או זריקת מי מלח). מדהים שקבוצת המחקר מראה שיפור אך כיצד סטטיסטית השתפר פלאים מצבם של אלו בקבוצת הביקורת? האם החומר הלא פעיל הוא שמשפר את מצבם או שמא האמונה משנה את הביולוגיה?

אפשר להמשיך ולדון כמעט עד בלי סוף איך הנפש המסתורית, זאת שכולם תוהים על קנקנה, משפיעה על בריאותנו ומשנה אותו בהתאם לאמונתנו.

 

חכמים וותיקים ממני אמרו:

 

"כל גבר ואישה הם הארכיטקטים של הריפוי שלהם ושל גורלם" (בודהה)

"לא עבור עצמנו בלבד אנו נולדים" (קיקרו)

ואני אומרת: "תחשבו טוב, תקבלו יותר טוב". נקודה.

קצת על פטריית השמש

אני מודעת לעובדה שגם אהבת העונות שלי די הפוכה מזאת של מרבית האוכלוסייה, שכן אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשבחוץ הרוח שורקת, הגשם מזליף ברעש על התריסים, האח בוערת ואני מתכרבלת לי בשמיכות.

מכדור האש אני בורחת כאילו פרצה שריפה.

שני יתרונות אני כן מוצאת בעונה הנוכחית: החשיכה המאוחרת והבילוי עם חברים בחצר הבית שלנו.

כשת' ביקר אצלנו לפני שבועיים ונכנס לבריכה כשעל גופו בגד ים, בתי הקטנה לא עצרה בעצמה ושאלה "מה יש לך על הגוף?".

המראה הזכיר את הכתמים של הכלב הדלמטי שהיו מפושטים על אזור בית החזה והזרועות.

אני (שהתבוננתי מהצל ומרחוק), קיוויתי שלא מדובר במחלת הויטליגו (ראה ערך מייקל ג'קסון) ושמחתי שענה "פטריית שמש".

מיהי אותה פטריית שמש?

למרות שמה, היא אינה נגרמת מהשמש אולם קיבלה את כינויה בשל הופעתה בעונת הקיץ השמשית ואכן מאפיינת בעיקר אזורים חמים וטרופיים.

בלועזית נקראת pityriasis versicolor ובתרגום חד "קשקשת צבעונית" -מאחר ועל כל אדם הגוונים שלה ייראו אחרת: על אנשים שזופים נקבל כתמים לבנים ועל אנשים לבנים כתמים חומים בהירים.

האם הפטרייה מסוכנת?

לא. היא נגרמת מהפטרייה הקרויה Malassezia Furfur הנמצאת באופן טבעי על עורנו ומסיבה כלשהי מתפרצת "כמחלה" אצל אנשים מסויימים ובנסיבות מסוימות.

היא אינה מסוכנת וגם אינה מדבקת.

כיצד היא באה לידי ביטוי?

רבדים של היפרפיגמנטציה (עודף פיגמנט) או היפופיגמנטציה (חסר פיגמנט) בעיקר בפלג הגוף העליון. הכתמים יכולים לשנות את גודלם, להתמזג ולהתפשט.

גירוד עדין של הכתמים יגלה תחתיהם קשקשת עדינה.

לרוב היא אינה מורגשת מלבד הפן האסתטי אולם במקרים מסויימים יכולה לגרום לגרד קל.

מהם הגורמים המעודדים את היווצרותה?

שמש, חום, לחות, הזעת יתר, שימוש בשמנים על פני העור, שימוש בסטרואידים (המחלישים את המערכת החיסונית).

הטיפול

הטיפול הוא בעיקר מקומי באמצעות משחות ו/או שמפו.

במקרים של חוסר תגובה או מחלה מפושטת, משלבים גם טיפול בבליעה.

הכתמים שנוצרו בעקבות הפטרייה עשויים להיעלם חודשים לאחר הטיפול בגורם.

בזמן זה חשוב להימנע מחשיפה לשמש ולקוות שבעונת החורף היא תיעלם בכל מקרה.

היפרפיגמנטציה של הפיטריאזיס ורסיקולור מלווים קשקשת עדינה

היפרפיגמנטציה של הפיטריאזיס ורסיקולור מלווים קשקשת עדינה. כתמים בצבע חום בהיר על עור שאינו שזוף.

היפופיגמנטציה של הפיטריאזיס ורסיקולור

היפופיגמנטציה של הפיטריאזיס ורסיקולור. מראה כתמים בהירים על עור שזוף.

מולוסקום קונטאגיוזום MOLLUSCUM CONTAGIOSUM

הפעם אני נוגעת בתופעה נפוצה במיוחד בעלת שם "קשה לעיכול" בשם מולוסקום קונטאגיוזום, איתה נאלצתי להתמודד כל פעם מחדש עם כל אחת משלושת בנותיי.

איך נראה המולוסקום קונטאגיוזום?

מקבץ של יבלות ויראליות קטנות (גם ראיתי מקבץ של 15-20 למרות ש By the book מדובר על 5-10 במספר)

***בשלב שמופיעה הילה אדמדמה מסביב ליבלת, משמע היא מתחילה בנסיגה בדרך להיעלמותה.

בקרב ילדים קטנים, הוירוס אוהב להתיישב באזורי הקפלים (בתי השחי, פנים המרפק, מאחורי הברכיים או הקפל של אזורי הטיטול).

חשוב לציין כי היבלות הללו אינן אמורות להסב כאב – במקרים אלו ייתכן ואירע זיהום משני המצריך טיפול אנטיביוטי מקומי.

הידבקות

ההדבקה מתרחשת בקלות על ידי מגע עור בעור, דרך בגדים ושימוש במגבות משותפות– עובדה חשובה מאד לידיעה בתקופת הים בריכה.

גירוד היבלות עשוי להדביק חלקי גוף מרוחקים יותר.

כאמור, מתרחשת הדבקה גם בקיום יחסי מין.

הריפוי

בקרב אנשים בריאים (ללא כשל במערכת החיסונית) היבלות יחלפו מעצמן ספונטנית גם ללא טיפול אולם זה עלול לקחת חצי שנה ולעיתים גם יותר (עד שנתיים).

הטיפול של רופא העור יקצר משמעותית את משך המחלה, ימנע הדבקה ויסייע במקרים של הפרעה קוסמטית.

כיצד משפיעה הריצה על מצב העור?

בשיחת סופשבוע אקראית:

היא- "את יודעת שבזכותך התחלתי לרוץ הרבה?"

אני- "באמת? מה זאת אומרת?"

היא- "תמיד רצתי קילומטר אחד. לאחרונה אני שומעת אותך מהדהדת לי באוזניים איך בריצה את מנצחת את עצמך ושוברת שיאים פנימיים. כבר הגעתי אתמול ל 2.5 ק"מ".

אז אכן בשבילי ריצה היא אתגר והפכתי עם השנים לחובבת אתגרים מושבעת. למדתי שדרך ניצחון אישי בתוך מה שהגדרתי אתגר- אני מעלה את המסוגלות והביטחון העצמי, אי שם ביני לבין עצמי. אם אני גם מצליחה להעניק מכוח הרצון שלי הלאה- הרווח של כפול ומכופל.

לריצה כאמור יתרונות רבים נוספים כגון הפחתת התחלואה הקרדיווסקולרית, חיזוק הטונוס, ירידה במשקל וכמובן העלאת מצב הרוח.

מה לגבי השפעת הריצה על מצב העור?

האם היא משפיעה על יצירת הקולגן והאלסטין?

האם חום הגוף שעולה משפיע על מצב העור לרעה?

בזמן ריצה, וגם שעה לאחריה, הפנים שלי מאדימות ואני הופכת לקריקטורה של ג'ינג'ית צלויה. במקום שאיראה, אחרי כל המאמץ הזה, כמו דמות שנגזרה מהמגזין "ספורטס אילוסטרייטד" אני נראית כאילו נלקחה דמותי מ"הנשיונל ג'אוגרפיק". ההסבר הפיסיולוגי, למראה הלא משובב נפש הזה, נעוץ בעובדה ש"נצליתי" מבפנים וכלי הדם שלי, גם אלו הקרובים לפני העור, התרחבו תוך מאמץ ניכר לצנן את החום ולהסיע אותו מחוצה לי.

זהו מצב חולף ולא מזיק אבל כן יכול להיות בעייתי בקרב נשים הסובלות מרוזציאה. אלו- רצוי שירטיבו את פניהן או יצננו אותם עם מגבת קרה מספר פעמים תוך כדי הפעילות האירובית.

כמו כן, ידוע כי פעילות גופנית משפיעה על מנגנון הסטרס דרך ירידה בהפרשת ההורמון המזוהה עם סטרס- הקורטיזול (אגב, אשלב טיפ ידע קומפקטי: אחת הסיבות שאנשים רבים מתעוררים "הפוכים" בבוקר וזעופי פנים נעוצה בעובדה כי רמת הקורטיזול הגבוהה ביותר אופיינית לשעות הבוקר המוקדמות). הקורטיזול מצידו בהפרשת יתר תורם, בין השאר, ליובש העור ובדרך עקיפה גם לפגיעה בסיבי הקולגן והאלסטין המעניקים לעור גמישות ואלסטיות (רמה גבוהה של קורטיזול גורמת לעליית רמות הסוכר. הסוכר הגבוה מאיץ פירוק חלבונים בתהליך הגליקציה. סיבי הקולגן והאלסטין מתפרקים כחלק מפירוק מואץ של החלבונים בגופנו).

לצד זאת, הפעילות האירובית המובילה לסירקולציה מהירה וגועשת של מחזור הדם תורמת להעלאת ריכוזי החמצן והרכיבים התזונתיים החיוניים המגיעים אל פני העור- עובדה המסייעת להחלמה מהירה של פצעים, לבניית קולגן ואלסטין ולהתחדשות מהירה של תאים- מוכר? ברור! כי תיאורים אלו מוכרים לנו דרך עולם הפרסום כתהליך האנטיאייג'ינג.

מאידך, מצאתי מחקרים מרתקים המצביעים על כך כי פעילות גופנית מאומצת יכולה דווקא להחמיר את מצב העור דרך מנגנון שחרור רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים תורמים לתהליך הפוך לחלוטין מזה שתיארנו בפסקה הקודמת -להזדקנות מהירה של העור. אחד המחקרים, שפורסם במגזין Free Radical Biology and Medicine ב 2008, תיאר את הסיבתיות של שחרור רדיקלים חופשיים כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת (פעילות המאופיינת בדופק מואץ הקרוב לקצב הלב המקסימלי) לפרקי זמן ממושכים. לעומתה, פעילות גופנית נורמטיבית המשולבת בדיאטה מאוזנת, שעשירה בירקות ירוקים ומזונות המכילים אנטיאוקסידנטים, יכולה לפצות על מנגנון שחרור הרדיקלים החופשיים, כך שנקבל תוצאה בה היתרונות עולים על החסרונות.  שכן בל נשכח, שעצם זרימת הדם המוגברת תסייע לחידוש תאי העור וסילוק טוקסינים (רעלנים) בצורה יעילה.

יש מתאמנים הסובלים מריכוז של פצעונים באזורים בהם יש ריכוז בלוטות חלב (הגב, אזור בית החזה, המצח). התגברות האקנה היא כתוצאה מהצטברות של זיעה ולכלוך החוסמים את פתח הנקבוביות. כדי להפחית את הופעתם חשוב להקפיד להסיר שאריות מייק אפ לפני ריצה, ללבוש בגדי ריצה המאפשרים לעור "לנשום" ולא כאלו המעודדים חסימה. מומלץ להשתמש בפילינגים ביתיים או קרמים המכילים חומצות (כגון חומצה סליצילית) כדי לעודד שיחלוף תאי העור החיצוניים ומניעת "פקקת" בפתח הנקבוביות. אפשר גם לשלב מריחה של חומרים אנטיבקטריאליים כגון אלו המכילים בנזואיל פרוקסיד.

וכמו תמיד נקנח בחשיבות ההגנה על העור. הריצה בחוץ מעלה את הסיכון, בייחוד במצבי חוסר מודעות או הגילאים הצעירים, להתפתחות סרטן העור. חשוב מאד קרם הגנה רחב טווח ועמיד במים, כולל קרם הגנה לשפתיים. יש למרוח את הקרם לפחות רבע שעה לפני החשיפה לשמש, לחדש מריחה כל שעה וחצי ולמתוח סרט מגבת על המצח למניעת נזילתו לתוך העיניים.

שלא נפסיק לרוץ, על כל המשתמע מכך…

פטרת מתחת לשדיים

תקופת הקיץ מביאה עימה מלבד שעות היום הארוכות, הים והבריכה, החופשות והקייטנות גם "מתנות" פחות חיוביות.

לא רק נחשים שיוצאים ממחבואם או יתושים שגורמים לאי נעימות, אלא גם עלייה בזיהומים הפטרייתיים.

ההסבר הכללי לכך הוא במכלול הקריטריונים המאפיינים את מושא אהבתה של הקנדידה:

בשפת העם האינטרטריגו INTERTRIGO, זיהום פטרייתי באזורי קפלי העור, מכונה שפשפת, אולם קיים שוני בין שפשפת גרידא (שנוצרת מחיכוך של עור בעור בתנאי לחות) לבין פטרת האינטרטריגו האופיינית לקפלי העור. את האבחנה הסופית יכול לבצע רופא עור מומחה.

אחד האזורים האופייניים להתפתחות האינטרטריגו הינו קפלי השדיים, תחת פס חזיית הברזל והקפלים בשיפולי הבטן.

מאחר וכבר למדנו עובדה או שתיים על מושא אהבתה של חברתנו הקנדידה, קל יהיה להבין שהיא תתחבר בעיקר לנשים הסובלות משדיים גדולים, אלו הסובלות מהשמנת יתר ובעיקר אלו הסובלות מסכרת.

אה… ועובדה נוספת המאפיינת אותה היא העקשנות, ומכאן שיש לה נטייה לחזרתיות.

למרות ההמלצה על ירידה במשקל, ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) פחות יסייע לפתור את הבעיה ואפילו עשוי להחמירה. הסיבה היא היווצרות של עודף עור לאחר ירידה קיצונית במשקל.

ניתוח הקטנת והרמת חזה, מאידך, עשוי לפתור את הבעיה ואפילו לתמיד ואם כבר בניתוחים פלסטיים עסקינן, ניתוח מתיחת בטן עשוי לפתור פטרת חוזרת האופיינית לקפלים ולשיפולי הבטן.

עד הגשמת החלום, מספר פעולות שביכולתכן לעשות ללא עזרה חיצונית:

אז למרות ש"דומה מושך דומה", בואו נשתדל להשאיר את חברתנו הקנדידה רחוק מאיתנו בקיץ הקרוב.

.

 

 

ניתוח הקטנת חזה

אני משערת שבני האדם נועדו לחלום- החלומות מוסיפים טעם לחיים, מוטיבציה, התרגשות, מקום למימוש עצמי והגשמה.

גם אני חולמת… והרבה.

יש חלומות ארכיון שמעולם לא הגשמתי, אבל אני לא הטיפוס המתייאש ולכן לבינתיים הם רק מאוכסנים עמוק מאחור- אולי עוד אחליט לשלוף אותם חזרה לתיבת הדואר הנכנס.

יש חלומות שנגנזו והוחלפו בעדכניים יותר- מודה שיש בי רעב תמידי.

יש חלומות שהוגשמו ועליהם כבר בניתי נדבכים נוספים – אלו כבר הפכו לחלומות נפרדים בפני עצמם.

ויש אחרים שהתגשמו ויחד איתם נולדה "האני" המשודרגת.

הפחדים

אחד מהם הוא החלום שסחבתי כבר מגיל 17.לקח לי המון שנים להגשימו בגלל: הפחד מניתוח, הפחד מהרדמה כללית, הפחד מההחלמה, הפחד מהלא נודע, התקציב המוגבל, הרצון להניק ועוד.

השנים לימדו אותי לרקוד עם הפחד (שעדיין מכריע את רצון המוח שלי במקרים רבים) וכך החלטתי, לאחר שזרם "חלב" רב בנהר, להתפקס, להתמקד ולהשיג.

הגשמת החלום

לפני שנה וחצי הגשמתי את החלום והגעתי לתוצאה הרצויה עבורי.
עינויים רבים באו מייד לקיצם: כאבי הכתפיים, הלחץ על חוליות הצוואר, הצורך בחזיות הלא נוחות והמגושמות בעליל וכמובן, ההרגשה הפנימית, זאת שאין לה תחליף.
הפחדים ששכבו שם מראש ואפילו הספיקו להעלות אבק, נגוזו והתפוצצו כמו בועות סבון בדיעבד: הצוות הרפואי היה מדהים, התחושה הייתה של הגנה טוטאלית, ההרדמה- ישנתי והתעוררתי כך שאין לי רשמים והכאבים של "אחרי" היו מינוריים וחסרי חשיבות.

הפיתרון

בספוט קליניק קיים שירות חדש של ניתוחים פלסטיים אותו מובילה ד"ר רוית ינקו.

בכל הקשור לתחום ניתוחי חזה, היא מטפלת בהרמת שדיים עם/ ללא שתלים, תיקון אסימטריה של השדיים, הקטנת חזה, תיקון פטמה שקועה, השתלת שומן בחזה וגם הקטנת חזה לגברים.
אל תקפצו למסקנות לגבי מה מתאים עבורכם, הניסיון מלמד שייעוץ קצר ואתם עשויים להיות מופתעים.

הפרוצדורה יכולה להיות הרבה יותר פשוטה ממה שדמיינתם.

רק צריך להמשיך ולחלום, כל היתר בדיעבד לא יהיה יותר מבועות סבון, מניסיון!

סיפור על הזעת יתר

גדלתי בשכונה קטנה בפאתי ראשון לציון, שבאותם ימים נראתה יותר כמו מושבה ולא דמתה לעיר הסואנת שאנו מכירים היום.

מסביב לשכונה הקטנה שלנו היו אינסוף פרדסים ודרכי עפר, היה נדמה כי אנו חיים בקצה היקום, בקו האופק.

הייתי שומעת כל בוקר מאות ציפורים עליהם ניצח בקריאתו התרנגול ומטוסי הריסוס היו חגים מעלינו מדי יום.

את השכונה הקטנה איכלסו רק בתים פרטיים וצנועים וכולם הכירו את כולם.

ממש כמו בשיר "זאת לא שכונת פאר, זאת לא שכונה של עוני, ויש בה ילדים כמוך וכמוני", היה מתמלא הרחוב בילדים משחקים כל יום בשעות אחר הצהריים. היינו מורחים ציורי קלאס על הכביש, מקפצים בחבל או מפצחים את מבוכי הגומי.

בזיכרון נחרטה לי הילדה הפרסייה שעברה להתגורר במורד הרחוב ועוררה את סקרנותי. דרכה התוודעתי למנטליות אחרת, ריחות בישול לא מוכרים ומנהגים זרים ומסקרנים. אבל בעיקר משכה את תשומת לבי העובדה שהיא נמנעה מלשחק (למרות שנראה היה שרצתה), התרחקה ממגע ותמיד העדיפה לצפות בנו מהצד.

באחד הימים העיזה ושיתפה אותי שהיא סובלת מהזעה לא רגילה מכפות הידיים, כזאת שמפריעה לה גם לשחק וגם לכתוב וגורמת לה לבושה.

החלטתי לכתוב בשביל ילדים שכמותה, שמתביישים בכפות ידיהם הרטובות או עבור הגברים במקטורן, אותם אנשי עסקים שנבוכים לחשוף שלוליות הגולשות מבתי השחי לחולצה המחויטת ואפילו עבור אלו המזיעים בצורה מוגזמת באזור המצח.

לזיעה יש תפקיד חשוב של צינון הגוף, בעיקר בעונות "החמות" או בזמן פעילות גופנית. הפיתרון אותו מציעה הרפואה כיום, אינו פוגע בתפקוד מערכת הקירור, שכן הוא מקומי ומוגבל לאזור מסויים.

הזרקת בוטולינום טוקסין (הידוע כבוטוקס) מונע מתאי השריר המיקרוסקופיים הצמודים לבלוטות הזיעה מלהתכווץ, וכך נמנע הריקון של בלוטת הזיעה אל פני העור. ההזרקה מבוצעת אך ורק על ידי רופא מומחה בתחומו בדקירות שטחיות תחת מריחת משחת הרדמה על העור ("אמלה"- אשר בנוסף למיזעור הכאב גם גורמת לכיווץ כלי דם ולכן מותירה פחות סימנים כחולים).

הטיפול מחזיק מינימום חצי שנה ובמקרים מסוימים ההשפעה תחזיק עד שנה, כך שהזמן האידיאלי לבצעו הוא בתחילת עונת הקיץ.

חשיבות נודעת לאופן ההזרקה ולחומר המוזרק כיוון שחומר "מזוייף" או כזה המהול יתר על המידה, לא ישפיע במידה הראויה ואף עשוי לסכן בתופעות לוואי מיותרות.

אני תמיד אתגעגע "לימי התום" אבל מודה שזכיתי לטעום משני העולמות: התמים לעומת הטכנולוגי המתקדם- שמכיל פיתרונות לאינספור בעיות.

 

*** בספוט קליניק ניתן מענה גם בתחום זה.

להישאר לוהט/ת- זכותי המלאה

מי לא רוצה להיראות במיטבו?

מה רע להסתכל במראה ולאהוב את מה שמשתקף דרכה?

מהו בעצם יופי טבעי?

מה אומר הביטוי "להזדקן בכבוד"?

איפה בכלל עובר הגבול בין רמת ההשקעה "הפאתטית" במראה החיצוני לזאת הנורמטיבית?

ושאלה אחרונה, מבטיחה! אם כל השאלות הללו היו מופיעות כסקר, כמה מגוונות היו התשובות?

הרשו לי לקחת את האחרונה כרטורית- התשובה היא מאד מגוונות!

אז כיוון שאני לא יכולה לדבר מהבטן שלכם, מהעיניים שלכם, מהטעם שלכם או מהכיס שלכם, הרשו נא לי לדבר רק מהמקום העמוק שם בפנים, שהוא רק אני.

ראשית אתפנה להסביר בקצרה מהו תפקיד הזריקות ומהו תפקידם של מריחות הפילינג/קרמים ושות' על עור הפנים.

בוטוקס

הזרקות הבוטוקס נועדו לשליש העליון של הפנים. להפחתת היווצרות קמטי הכעס (בין הגבות), קמטי המצח הרוחביים שהופכים עם השנים לחריצים עמוקים וקמטי הצחוק המניפתיים בצד החיצוני של העיניים.

אגב, יש מקרים בהם הבוטוקס יתרום לפתור אסימטריה של הגבות או מיגרנות מסוג מסויים (הנובעות ממתח שרירי).

חומצה היאלרונית

הזרקות החומצה ההיאלרונית נועדו להחזיר נפח, אשר לא היה קיים מלכתחילה או אשר אבד עם השנים.

החזרת הנפח תורם לשפר מראה שקעים, קמטים, קמטוטים ואפילו לשנות את מימדי האי פרופורציה בפנים (אשר בל נשכח שבמקרים מסויימים החוסר פרופורציה הוא גנטי מולד).

תכשירי מריחה

תכשירי המריחה, לעומתם, מטפלים במרקם העור. ההזרקות נועדו לחלקים העמוקים יותר של עור הפנים, אבל המראה האידיאלי לא יושג עם "אדמת בצורת".

ככל שהגיל עולה, החשיבות של שילוב מוצרי טיפוח עולה גם הוא.

אני, באופן אישי, מעולם לא הסתפקתי להיות תלמידה בכתה. את מרבית ההתקדמות בלימודים הייתי משיגה בהשקעה יומיומית בבית. גם במקרה הזה, שתדעו, אין על הכנת "שיעורי בית" ותירגול כל יום מחדש.

אסימטריה מולדת

גם בחורות צעירות רוצות לאהוב את השתקפותן במראה. אם ביכולתן, באמצעות פרוצדורה לא ניתוחית אשר לא דורשת הכנה או החלמה, הרדמה או תפרים, לטשטש אסימטריה מולדת– הן לא צריכות להתנצל על כך.

להזדקן בכבוד גם מבחינת מראה החיצוני- עניין של בחירה

בגילאים מתקדמים יותר, בהתאם לגנטיקה העורית, יש מקום לשלב בין אסתטיקה ושימור יומיומי לבין הזרקות.

הבוטוקס מונע, כאמור, יצירת חריצים עמוקים, הן אצל גברים והן אצל נשים.

מי רוצה להסתובב עם פרצוף כועס כל היום? אולי אתם אבל לא בהכרח כולם.

ואם בחרנו להתחיל מאוחר, הרי שנפלנו על המשבצת "מוטב מאוחר מלעולם לא" ואנו יכולים להגיע לשיפור מראה החריצים ב 50%, אולי אפילו ב 90%. זה משנה אם השגנו שיפור?

בגילאים המתקדמים יותר, כפי שהסברתי בפוסטים קודמים, יש ירידה של קולגן ואלסטין בשכבת הדרמיס התת עורית, ירידה בריכוז המים וגם "צלילה" מטה עם כוח הכובד של רקמת השומן הנמצאת בהיפודרמיס (מתחת לשכבת הדרמיס).

יש אנשים עם עצמות לחיים "לתפארת מדינת ישראל" לעומת אחרים המאבדים את הלחיים לטובת קו הלסת- למה אלו, האחרונים, צריכים או אמורים להתבייש שהם מחזירים לעצמם את המראה הטבעי שאפיין אותם כל חייהם?

מראה "טבעי" הוא נפלא, רק שהוא לא נשאר איתנו עד הקבר.

כל אחד יכול לבחור 'לפי כיסו ולפי כעסו', כמה ברצונו להשקיע על מנת לשמר את הפרופורציה שנקראת "אני" ואם בכלל.

כל אחד רשאי להחליט האם יפה בעיניו לשמר את דמותו ולהיראות הכי טוב לגילו או שהטעם שלו נוטה יותר לעבר ה over done (כגון בנות הקרדשיאן או כוכבות ריאליטי למיניהן).

כמו בכל דבר, גם פה אדם מחליט על הגבול של עצמו, אבל בוודאי שלא צריך לחוש אי נוחות או בושה בבחירתו להיראות הכי טוב ולוהט שהוא יכול.

להזדקן בכבוד במאה ה 21 הוא ערך הרבה יותר נרחב, מזה שהיה בהיסטוריה.

נכון להיות נוכחים הכי חזק שאפשר, כל זמן שזה אפשרי, כל זמן שעוד ניתן.

שיקרתי, שאלה אחרונה, למה להתפשר אם אפשר גם אחרת?

מסוכן אש

כאמא לילדות בגילאי בית ספר, קיבלתי גם אני הנחיות בטיחות לקראת ל"ג בעומר, שם נכתב: "בל"ג בעומר, ב-10 השנים האחרונות קיימת עליה באחוז הפניות למיון עקב כוויות בהשוואה לשאר ימות השנה. כוויות מאש גלויה נחשבות כפגיעות חמורות ולרוב אף מסכנות חיים. מרבית התלמידים נכווים מגחלים בוערים או ממסמרים הנמצאים בקרשים."

לא יכולתי שלא להיזכר בכוויה שלי, שלהבדיל אירעה עקב רשלנות רפואית בזמן ניתוח, אולם בדומה עשויה לגרום לכוויות במדורות.

בזמן הניתוח, הרופאים לא ניקו את הרגל שלי היטב מחומר החיטוי, הנחשב דליק, והצמידו לרגלי מכשיר חשמלי שגרם להתלקחות.

זכיתי להיכנס "בלי" ולצאת "עם". ארבעה חודשים רצופים דיממתי מבין הרגליים וכמובן שהצלקות מתנוססות שם עד היום.

אנא, הקפידו להשגיח שהילדים לא ישתמשו בחומרי בעירה באש. כוויה כימית מחומרים להדלקת אש, היא סכנה אמיתית וסבל בל יתואר.

דרגות הכוויה

באופן גס, מחולקות הכוויות בהתאם לעומק הפגיעה בשכבות העור.

הדרגה הראשונה היא הקלה יותר ומתבטאת באודם, כאב ולעיתים נפיחות קלה.

הדרגה השנייה כבר מערבת שלפוחיות וכאב עז.

הדרגה השלישית, בה אני זכיתי, פוגעת בכל שכבות העור.

מה לעשות אם אירעה כוויה?

אז כמה טיפים הוריים להתנהלות נכונה.

חשוב לדעת שאסור בתכלית האיסור להסיר בגדים הדבוקים לכוויה. לגזור או לקרוע בלבד.

חשוב להשתמש במי ברז או במים קרים באזור הפגוע כדי לקרר את האזור (קרח במגע ישיר עלול להידבק לעור הפצוע). המלצה חמה: להחזיק בקבוקי מים (ולא רק בשביל לשתות) או דליי מים בקרבת המדורה.

להקלה אפשר להשתמש בקרם סילברול אם יש בנמצא (אותו יש להחזיק במקרר). הימנעו ממריחת וזלין, שמנים ובוודאי קרמים. אלו מחממים את הרקמה ולא נועדו לשלב זה. גם תרופות סבתא כמו קפה שחור או דבש מעלות את הסיכון לזיהום ואינן מומלצות כלל.

בכוויות חמורות יותר או שטח נרחב חשוב לפנות מייד לעזרה רפואית ובינתיים בנוסף לכל הכתוב מעלה, להקפיד לשטוף את אזור הכוויה תחת מים זורמים קרים במשך דקות ארוכות. בזמן הפנייה לעזרה אפשר לנסות לטבול את הגפה בדלי מלא מים או להיעזר במטלית ספוגה במים (ולהקפיד להרטיבה כל הזמן כדי למנוע הידבקות הבד) אם הכוויה באזורים אחרים.

המלצה נוספת- הימנעו מפיצוץ שלפוחיות באזור הכוויה. הדבר גורם לזיהומים והצטלקויות.

שיהיה לנו חג בטוח ושנשכיל לצלול מטה בסטטיסטיקת הכוויות.

הזדקנות גב כפות הידיים

אני אוהבת לראות את עור הפנים שלי נקי ומטופח כשאני חולפת מול המראה.

מאז שהתחלתי ללמוד קוסמטיקה, אני מקפידה עשרות מונים על טיפוח יומיומי ובהחלט קוטפת תוצאות.

אבל יש פרט לא שולי בכלל, כזה שלא נעלם מעיניי גם כשאני לא חולפת מול המראה והוא גב כפות הידיים שלי.

מראה הידיים עם הגיל

העור הפך להיות דק יותר, כלי הדם בולטים יותר והן מסגירות את הגיל שלי הרבה יותר מאיברים אחרים בגופי. ברור לי שאני מחמירה עם עצמי כרגיל, אבל גם אם אחרים טרם שמים לב, לא רחוק היום… בשלבים מתקדמים יותר, גם העור של אצבעות כפות הידיים מסגיר את הגיל, שכן העור הופך להיות "תלוי" ומקומט יותר.

גורמים שליליים

כשאני חושבת על כמה סבל וחשיפה גרמתי להן במרוצת השנים, אזיי לא פלא שאני "קוטפת" את תוצאת גיל כפות הידיים בשלבים כל כך מוקדמים.

כאחות בית חולים וקופת חולים לא הפסקתי לרגע לשטוף ידיים עם סבונים חזקים במיוחד או להשתמש בספטול לחיטוי. אמנם זה מנע העברת מחלות אבל זירז את הפחת.

מאז ילדותי הצעירה אהבתי רצפה נקייה וכיור נקי מכלים- לעיתים אני מנקה את הכיור 5 או 6 פעמים ביממה ואז השימוש במים ובוודאי בחומרי הניקוי לא ממש מועיל.

שנים של נהיגה בכבישים אילצה אותי, בין השאר, להחזיק את ההגה- פשוט גיליתי שקצת קשה לי לנהוג אחרת. כפות הידיים ספגו בשקט וללא תלונות את כל הקרינה.

גם השימוש בלק ג'ל, עד כמה שהוא פופולרי וממכר, מאיץ את תהליכי ההזדקנות ומגביר סיכון לסרטן העור. השימוש בקרינה אולטרה סגולית מרוכזת לאטימת הג'ל, בתדירות של אחת לשבועיים או שלושה שבועות, היא מסוכנת! בייחוד כאשר השימוש בלק ג'ל נמשך לאורך תקופה ארוכה.

נוסיף לכל אלו את העובדה כי מלכתחילה יש מיעוט בלוטות חלב בגב כף היד ולכן העור פחות שומני ונוטה להתייבש ואת העובדה כי עם השנים מתקיימים תהליכים פיזיולוגיים של ירידה באיכות קולגן ואלסטין וירידה בכמות השומן הגורמת לירידת נפח (עור גב היד הופך לדק עד שליש מעוביו המקורי)- וקיבלנו הרס מואץ.

אז איך ביכולתנו להשפיע לטובה על מראה הידיים?

ראשית כל מודעות! אל תמתינו (כמוני) להתדרדרות.

יש להקפיד להשתמש במים ובחומרי ניקוי עם כפפות (נטולות טאלק המעודד יובש, סדקים והתפתחות אלרגיות).

למרוח מסנן קרינה משמעותי לפני היציאה מהבית, בעונת החורף ובוודאי בעונת הקיץ, על גב כפות הידיים ורצוי לעלות מעלה לכיוון המרפקים.

להחזיק כפפות בתא הכפפות ברכב ולא לאפשר לשמש להזיק לכפות הידיים בזמן הנהיגה.

למרוח קרם לחות לידיים בדיוק כמו שאנו מקפידות למרוח קרם לחות לפנים. קיימים בשוק קרמים עשירים במרכיב האוריאה המסייעים עוד יותר להחזרת הלחות.

לצורך מניעה ניתן ללבוש כפפות כהות ולגזור רק את קצות האצבעות, כך שרק הציפורניים יחשפו לקרינה או למרוח מקדם הגנה לפחות 15 דקות לפני התחלת המניקור כמניעה.

פתרונות לא מניעתיים לתיקון נזקים נראים לעין בדיעבד קיימים בעולמות הקוסמטיקה והפלסטיקה.

לסיכום, קחו את עצמכם בידיים ורצוי מוקדם ממאוחר או מאוחר מלעולם לא.

כף היד שלי. העור הופך דק וכלי הדם בולטים יותר. נמנעת ממריחת לקים.

הקשר בין קרם ההבהרה להרעלת כספית

מרבה ידע מרבה דאגה. נחתתי מלונדון שנייה לפני חג הפסח, שם השתתפתי בסדנה של טוני רובינס.

בניגוד לציפיות, מכל החומרים המועברים, דווקא נגע בי מאד הפן הבריאותי (בו אני בקיאה יחסית). כמו בחיים- זה לא "המה" בתוכן, זה "האיך"- זווית ההסתכלות היא שריתקה אותי.

בין יתר התכנים, נחשפתי לסיפור מרתק ואישי של טוני אודות הרעלת כספית, שגרמה לו כאבים עצביים בגפיים, איבוד פוקוס רגעי (משהו בסגנון של "איפה אני", "על מה דיברתי" וכו') ועוד סימפטומים המזכירים את אלו של האלצהיימר.

במקרה שלו, הדבר אירע כתוצאה מכמויות הטונה וה swordfish (דג חרב) שנהג לאכול.

עבורכם, חשבתי שיהיה מעניין לחפש את הקשר בין הרעלת כספית לבין הביטוי העורי.

מתוך עשרות המאמרים האקדמיים שהרצתי מול עיניי, הופתעתי לגלות שוב ושוב את הקשר בין קרם הבהרה להרעלת כספית.

קרם ההבהרה משמש נשים לטיפול בכתמי עור כהים, בייחוד במקרים של מלסמה Melasma  או היפרפיגמנטציה פוסט דלקתית Postinflammatory Hyperpigmentation.

המאמרים שרצו מול עיניי, כולל אלו מהשנתיים האחרונות, זעקו על מקרי הרעלה ברחבי העולם: טקסס, ניו מקסיקו, קליפורניה, קנייה, פקיסטן, הונג קונג, מקסיקו, ערב הסעודית, אריזונה, ועוד ועוד ועוד.

מחקר שפורסם בנובמבר 2018 הראה סטטיסטיקה לפיה מתוך מבחן מעבדה של 59 סוגים וחברות המייצרים קרם הבהרה, רק 3 ענו על הקריטריון (הטווחים נעו בין 0.74 ppm-44,292 ppm כאשר המינון המקובל הינו פחות מ 1ppm).

ולמרות שהבריאות של כולם חשובה, יש אוכלוסייה פגיעה במיוחד שהינה תינוקות, ילדים ונשים לפני במהלך ולאחר היריון. אמנם, לא בוצעו מספיק מחקרים המוכיחים את התוצאה של חשיפה לכספית דרך קרם הבהרה בנשים בהיריון ונשים מיניקות, אולם המחקרים הקיימים מפרסמים המלצה להימנע משימוש בתקופת זמן זאת.

החשיפה לכספית של בני הבית מתבטאת בפגיעה עצבית בלתי הפיכה בילדים הקטנים.

רק במאי 2018 התפרסם במגזין הרפואי "The Journal of Pediatrics" מקרה הרעלה של פעוטה בת 17 חודשים שחטפה הרעלת כספית משימוש בקרם הבהרה של אימה וסבתה.

אז פתחתי במשפט "מרבה ידע מרבה דאגה". ובכל זאת… העדפתי להעניק עוד כלי ידע בארגז הכלים שלכם מאשר שתצעדו בהליכה עיוורת לאורך נתיב שכלל לא נשאלתם אם הוא כדאי עבורכם.

יש דבר כזה… אקזמה של עקרת הבית

שיגעון הניקיונות לפסח עלול לגבות מחיר יקר בעיקר מכפות הידיים החשופות והעדינות שלנו.

בתקופה זאת המונח אקזמה של עקרות הבית שכיח יותר בתיקי הלקוחות המבקרים בספוט- מרכז המומחים לרפואת עור.

 

אקזמה הינה מילה נרדפת לדלקת עור והיא תוצאה של מגע העור עם חומרים כגון דטרגנטים (המרכיבים את הסבונים למיניהם).

דלקת העור ממגע יכולה להתרחש בלי כל קשר לאלרגיות לחומרים רק מעצם החשיפה ומכאן שמה דלקת עור מגירוי או דלקת עור איריטנטית.

 

קצת הבנה ורקע…

גב כפות הידיים הוא אזור דל בבלוטות סבום/חלב (SEBUM) האחראיות על הפרשת השומן בעוד שבכפות הידיים עצמן אין כלל בלוטות חלב.

החומר הדטרגנטי נועד להמיס שומנים (מהכלים, הבגדים או הרצפה) ובוודאי שיפגע בשכבה השומנית הדלה עד חסרה שיש בעור כפות הידיים. פגיעה זאת מובילה לפגיעה  במחסום האפידרמלי- מחסום בררני בין הסביבה החיצונית לבין הסביבה הפנימית של הגוף. פגיעה במחסום האפידרמלי גורמת לאובדן מים, התייבשות העור וחשיפתו לדלקות וגירויים.

גם מגע תכוף עם מים גורם לפגיעה בשומניות של העור ועלול להוביל להתייבשות, לסדקים ולחדירות העור.

 

אז מה עכשיו?

אם כבר היובש קיים, חשוב כעת להקפיד להיעזר יותר במדיח הכלים, בשואב האבק ובמכונת הכביסה ולבוא כמה שפחות במגע עם מים או עם סבונים.

לשמן את הידיים עם קרמים המכילים פחות בישום ופחות אלכוהול מספר פעמים ביום ובמיוחד לאחר כל מגע עם מים. טיפ- פזרו כמה ברחבי הבית והחזיקו עוד אחד בתיק או ברכב.

אם בכל זאת נאלצים לבוא במגע עם מים ודטרגנט, יש להשתמש בכפפות ללא טלק (הוא בעצמו מייבש ולעיתים גם מעורר אלרגיות) לזמן קצר בלבד ובשילוב עם מים קרים (מים חמים מעודדים הזעה ולכן מחמירים את המצב).

לסיכום, ניקיון הוא נהדר אבל לא בכל מחיר, בוודאי לא במחיר הבריאות שלנו.

בילוי מלווה בכאב או גרד, סביר שיהיה פחות נחמד.

חג שמח!!!

הלחץ מפני עקיצת זבוב החול

כשהייתי סטודנטית לסיעוד, הייתי לחוצה, כמו היתר שישבו לידי על ספסל הלימודים, שמא כל אבחנה או פתולוגיה אורבת לי מעבר לפינה. הזדהיתי לפתע עם דמותו של יהורם גאון מ"קרובים קרובים".

כך בדיוק אני מרגישה מאז עברתי לתחום העור, רק שהפעם האבחנות משוייכות גם לקרובים אליי.

כשהמתוקה שלי הכריזה על פצע שממנו היא סובלת בשקט כבר חודשיים, והוא מסתתר עמוק בתוך שבלונת האוזן, מיד נכנסתי ל MODE המלקטת (נתונים). המראה והסיפור התאימו לחשש מעקיצת זבוב החול הגורם למחלת הלשמניה/ שושנת יריחו.

אני יודעת, וגם חברתי שהיא רופאת עור איששה את חששותיי, שהעקיצות הללו מתרחשות בעיקר באזור הנגב.

בהעלאת הנתונים מהאוב , ובעיקר מהגלריה הסלולרית, הסתבר כי הטיול השנתי למצפה רמון היה בנובמבר, מה שהתאים לסיפור ההתפתחות של הנגע שהתחיל אדום וקטן והפך למוגלתי עם נקודה שחורה במרכזו כאילו משהו "מקנן" שם בפנים.

הגילוי והפאניקה הנלווית אליו התרחשו בשבת. בראשון בבוקר, מלווים ביחס האישי והאיכפתי של ד"ר מיכל סלומון, רופאת עור מומחית בספוט קליניק, מיהרנו להוציא הפנייה מרופא הילדים וטופס 17 מהקופה. משם טסנו למרפאת העור של  המרכז הרפואי שיבא, על מנת לקחת משטח מהפצע.

מיכל הרגיעה אותי כי על פניו לא נראה לה שמדובר בעקיצה המאיימת וסביר כי מדובר בפצעון שהזדהם.  בינתיים אנו מורחים אנטיביוטיקה מקומית ומתנחמים בעובדה שהמיקום אינו בפנים אלא באזור מוסתר מן העין וממתינים בסבלנות לתוצאות הבדיקה.

כהורים חשוב להיות מודעים לתופעה, להכיר בקיומה, בייחוד לאחר ביקור הילדים באזורי הסיכון. זן אחד של הטפיל, כאמור, מתרכז באזור הנגב ויש זן נוסף שמקורו דווקא באזור מעלה אדומים וצפון הארץ.

תחילת המחלה בנגע אדמדם ובולט שאינו מורגש אולם ככל שחולפות השבועות, לא רק שאינו חולף, אלא אף הולך וגדל. במקרים אלו, חשוב לגשת לבדיקת רופא עור.

 

סיפורו של סרח עור

כאחות הורגלתי לפניות והתייעצויות אישיות שנוגעות בצורה כזו או אחרת לתחום הרפואה.

אדם מאד קרוב פנה אליי לאחר שבמשך תקופה ארוכה, הציק לו skin tag /סרח עור בודד מעל העפעף העליון ולאחר שהתייאש לעבור מרופא לרופא בחיפוש אחר פיתרון.

מהו סרח עור?

גידול עור קטן ושפיר הצומח על מעין "גזע" או "גבעול" עור.

לרוב הוא צומח קטנטן ובמקרים מסויימים ממשיך לצמוח.

גודלו של ה Skin tag נע בין 2 מ"מ ל 1 ס"מ ויש "המתפרעים" ומגיעים לגודל של 5 ס"מ.

לרוב יופיעו בגוון העור אך ייתכן מצב בו ייראו חומים יותר.

מיקומים בגופנו

סרחי עור מעדיפים את אזורי הקפלים והשפשוף של עור בעור או של העור בבגדים: עפעפיים, צוואר, בתי השחי, מפשעות ותחת השדיים.

שמות נרדפים

ברפואה ניתנו לסרחי העור עוד מספר שמות מגוונים כגון:

acrochordon, cutaneous papilloma, cutaneous tag, fibroepithelial polyp, fibroma molluscum, fibroma pendulum & soft fibroma.

שכיחות

לרוב מופיעים סרחי העור לאחר מחצית החיים ושכיחותם שווה בין גברים ונשים.

הסרה

גידולים אלה אינם בעלי סיכון רפואי והסיבה להסרתם היא בעיקר אסתטית קוסמטית כמו גם במקרה המסופר.

אין כיום הוכחה מחקרית כי הסרתם תעודד התפתחות של סרחי עור נוספים.

גורמי סיכון

גורמי הסיכון להיווצרות סרחי העור יכולים לרמז כי ריבוי פתאומי עשוי להוות סממן חיצוני למתרחש מתחת לפני השטח: מצבים של עמידות לאינסולין (סכרת), סינדרום מטבולי (שינויים הורמונליים), היצרות עורקים או התפתחות מחלה קרדיווסקולרית (לבבית).

סוגי הטיפולים

הטיפולים הקיימים היום להסרת נגעים אלו הינם כריתה כירורגית, שימוש בחנקן נוזלי, פגיעה באספקת הדם (קשירת הגבעול) או אלקטרוליזה. טיפולים אלו מומלץ לבצע אצל מומחה בתחום העור.

לא כל רופאי העור יסכימו לטפל באזור העפעפיים ויפנו להסרה אצל רופא עיניים מומחה.

במקרה שלנו ד"ר ליברטי הנדירה, רופאת עור מומחית, הסירה את הסרח עור מהעפעף בעדינות אין קץ באמצעות אלקטרוליזיס.

מהו הסבוראיק קרטוזיס (SEBORRHEIC KERATOSIS) שמטריד את מנוחתנו?

יש אנשים שמאמינים במזל ויש את אלו שמאמינים שהחיים הם עניין של בחירה אקטיבית. אני אישית מעדיפה להאמין בחלק השני של המשפט. אבל בכל הקשור להיסטוריה הרפואית, "למזלי", אני תמיד נופלת בשוליים של הסטטיסטיקה.

עם היסטוריית המלנומה שלי, אני מעדיפה להיבדק בתדירות גבוהה ולקוות שזהירות עם מזל תוביל לניצחון. כשבעלי "גילה משהו" שצמח לי באזור הגב, רצתי לד"ר ליברטי, לוודא מה מצא. לשמחתי ולהקלתי, זה היה רק גידול של סבוראיק קרטוזיס. הצד הפחות נחמד בסיפור הוא, שכנראה מדובר בעוד מתנה תורשתית יקרת ערך, שקיבלתי מרגע היווצרותי.

מהו סבוראיק קרטוזיס?

הסבוראיק קרטוזיס הוא גידול שאינו סרטני, העשוי להופיע בכל גיל- אולם הוא אחד מהגידולים ששכיחותם הולכת ועולה עם הגיל.

הוא עשוי להופיע באזורים שונים של הגוף כגידול בודד או בקבוצות. מאחר ומקורו בבלוטות החלב, נראה אותו בעיקר באזורים בהם יש לנו ריבוי בלוטות והם: הפנים, בית החזה, הכתפיים והגב.

המראה שלו כהה יותר מגוון העור ולרוב יופיע בגוון חום או שחור ויזכיר מראה של יבלת. פני השטח של הגידול הם דמויי שעווה או גרגיריים והם בולטים מעל פני העור. חשוב לדעת, שהוא יכול להופיע כנגע קשקשי מהתחלה, אבל גם יכול להיות כמה שנים במצב לא קשקשי ושטוח, לפני שהוא מפתח קשקשים.

הנגעים הללו באים במגוון רחב של גדלים וצורות וכן עשויים לגדול עם הזמן ולהגיע לקוטר של 2.5 ס"מ.

גורמי הסיכון הינם תורשה וגיל- לאחר גיל 50 הנטייה להופעתם עולה.

לרוב המטופלים יחליטו להסירם מ 2 סיבות עיקריות: מראה אסתטי ו/או גירוי וגירוד.

קל להתבלבל בינו סבוראיק קרטוזיס לבין שומות או סרטן העור, אך רופא עור יוכל להבדיל ביניהם בקלות!

במקרה של גידול מהיר בזמן קצר או דימומים, חשוב לגשת לבדיקת רופא עור כדי לוודא שלא מדובר בגידול סרטני.

במקרה שלי, ברגע האבחנה כבר הוסר הנגע בספוט קליניק באמצעות חנקן נוזלי.

הקלה! (לפחות עד הפעם הבאה…)

ריבוי סבוראיק קרטוזיס על פניו של אדם מבוגר

 

מומחי ספוט קליניק לטיפול בסבוראיק קרטוזיס:

ד"ר נועה קרמר רופאת עור פרטית בספוט קליניק

ד״ר נועה קרמר – רופאת עור בכירה, מומחית לרפואת עור ומין

ד"ר נועה גל גינדי רופאה עור מומחית ומין העוסקת באסתטיקה רפואית

ד"ר נועה גל גינדי רופאה עור בכירה

ד״ר זוהר ליברטי - רופאת עור פרטית מומחית לרפואת עור

ד״ר זוהר ליברטי – רופאת עור פרטית מומחית לרפואת עור

קשקשים גסים על הקרקפת- איך לטפל ולמה הם גורמים

כשהבת שלי שוב התלוננה על הקשקשים הדבוקים, ניסיתי לקנות כל שמפו אפשרי, אלו עם המרשמים וגם אלו שקרצו לי באמצעות מילים בומבסטיות ומשכנעות על מדפי הפארמים.

לא שיערתי שפגישת עבודה מקרית עם קארין מ"הייר קליניק" תביא לה את הישועה.

בעידודה של ד"ר סלומון, רופאת עור המטפלת בשיטות הרפואה המשלימה, החלטתי לנסות ולבדוק שיטות נוספות.

ולמה אני מספרת לכם את זה?

כדי שאם יש למי מבני משפחתכם קשקשים- כדאי שתיפטרו מהם מהר!

הקשקשים סותמים את בלוטות החלב, לא מאפשרים נשימה לשורשי השיער, גורמים לנשירה משמעותית וגם להידלדלות שיער עד להתקרחויות קטנות שמזכירות לי את מראה "הגומות" של פני הירח.

מרינה המדהימה, מהייר קליניק, טיפלה בה שעתיים בעדינות וסובלנות אין קץ (מהסוג שממש חסר לי). הטיפול התחיל במריחת פילינג על הקרקפת וישיבה תחת אדים חמים. לאחר שטיפה החלה לסרק ולנתק בעדינות ובמיומנות את הקשקשים הדבוקים לבסיס שערות ראשה. עכשיו, קרוב לשבועיים לאחר הטיפול הבודד, תוך שאנו מצויידות בחומרי חפיפה השומרים על לחות הקרקפת של "הייר קליניק", הקרקפת חזרה להיות כמו חדשה.

לסיכום- חומרי לחות איכותיים והסרת הקשקשים בעדינות ללא פציעת הקרקפת, הכרחיים למניעת נשירה ולמניעת קבלת קרקפת דמויית פני ירח.

קשקשים עקשניים דבוקים לקרקפת

הטיפול המסור של מרינה

הקשר בין טראומה לכתמי פיגמנטציה

קרה לכם שבמקום בו נשרטתם נשאר פס בגוון אחר? שבנקודה בה לחצתם על פצעון בפנים נותר כתם או נמש?

לפני כשנה נסעתי עם בתי האמצעית לחגוג את בת המצווה בקרוז בקאריביים. על אוניית התענוגות העצומה נבנה, בין השאר, גם מתקן חיקוי לגלישת גלים.

באחד הימים החלטתי לבדוק אם עמידה על גלשן גלים היא במקרה כישרון מולד וסמוי שלי.

אז זהו- שלא!

לא רק שהתרסקתי לעיני הצופים פעם אחר פעם ומילאתי את נחיריי בכלור, גם שפשפתי את גב כפות רגליי עד זוב דם והשארתי לעצמי חותם תמידי.

כשהגלידו השפשופים הדמיים, נותרו להם כתמים שמזכירים לי מדי יום שלא רק שסל הכישרונות שלי מוגבל, אלא גם שלא כל פנטזיה נועדה להתגשם.

אז מהם אותם כתמים הנותרים לאחר טראומה על עורנו?

תאי המלנוציטים, מייצרי המלנין, מגיבים לתוצרי מערכת החיסון בסביבה דלקתית. אי לכך, בתהליכי תגובות שרשרת "תקינים" של מערכת החיסון (כפי שקרה בסיפור שלי ואולי גם שלכם), עשוי להשתחרר עודף מלנין לשכבות העור החיצוניות בעקבות טראומה. הטראומה יכולה להיות מזערית או משמעותית: שפשוף, כוויה, חתך, גרד ממושך, אקנה, לחיצות טראומטיות בפנים ועוד.

ככל שהעור בעל גוון כהה יותר, משמע המלנוציטים בעלי נטייה לשחרור כמות גדולה יותר של מלנין ולכן התגובה של הפרשת הפיגמנט כתוצאה מטראומה עשויה להיות משמעותית יותר.

כתמי פיגמנטציה מיוחסים גם לשינויים הורמונליים, שימוש בתרופות, גלולות למניעת היריון, הורדת שערות בשעווה, שימוש בדאודורנטים וצמחים שונים ועוד.

לצערנו, את הטראומות בחיינו לא תמיד נוכל למנוע, אבל לפחות ביכולתנו לשלוט בהשפעת כמות המלנין המשתחררת בכל הקשור להתנהגותנו היומיומית בכל הקשור להתמגנות מהשמש.

עלינו לשאוף "להרגיע" את פעילות המלנוציטים המבקשים להגן על גופנו, כתוצאה מחשיפה לקרינת השמש כדי "לחסוך" את שחרור המלנין המבקש להגן עלינו מפני הקרינה האולטרה סגולית- אם נשלוט רק על חלק זה במשך שנים, נוכל לקבל תמורה הוגנת ועור בעל גוון אחיד יותר.

הימנעות מיצירת אלרגיה ממגע בקרב ילדינו

חשיפה לחומרים אלרגניים נפוצים בגיל הינקות ו/או הילדות תלווה את הנחשף/ת לכל חייו.

לצד האפקט ארוך הטווח, מצוי האפקט קצר הטווח לפיו המערכת החיסונית של תינוקות טרם הגיעה לידי הבשלה מלאה ולכן שכיחה התגובה ה"דלקתית" של הגוף.

זכרו! ילדים רגישים יותר להתפתחות אלרגיה.

אלרגיה ממגע לניקל:

אין לי שום כוונה לדון בשאלה הפילוסופית אודות חירור אוזני תינוקות בעגילים, קטונתי להיכנס לשיקולים השונים. אולם חשוב שההורה יקבל החלטה מושכלת, שכן חירור אוזני התינוקת בעגילים בגיל הרך, מעלה את החשיפה לאלרגיה ממגע לניקל לשארית החיים (ותודה לאל, בגילאים אלו השארית עוד ארוכה).

שורת מחקרים הוכיחה את הקשר הקיים בין ניקוב האוזניים בעגילים לבין התפתחות אלרגיה ממגע לניקל.

במה מצוי הניקל? ניקל מצוי בין השאר במתכות מצופות, שעונים, כפתורים, רוכסנים, טבעות, עגילים, מטבעות, סכיני גילוח, מפתחות, מספריים, כלי בית ומטבח, כלי עבודה ומכשירים, סוללות, דבקים לסתימות שיניים, גשרים בשיניים ועשוי להיות מעורב גם בתכשיטי זהב וכסף מתחת ל 18 קרט. בעונות החמות, הזיעה גורמת להמסת כמות קטנה מהניקל על העור ובכך מחריפה את תסמיני האלרגיה.

אלרגיה ממגע ל PPD:

כל בילוי בעיר הנופש הדרומית אילת עם בתי הצעירה, מוביל ללחץ "מתון" מצידה להדבקת קעקוע חינה זמני. בסופו של תהליך היא נאלצת להסתפק בצמות משולבות חוטים מבריקים, שכן אני מסרבת להיכנע ללחצים פסיכולוגיים כשהדבר מגיע לנושא הבריאות.

החינה השחורה (בניגוד לאדומה) אינה טבעית ומכילה חומר הקרוי PPD. חומר זה עלול להוביל להופעת תגובה אלרגית מקומית או מפושטת, להישארות כתם פיגמנטרי קבוע (המלנין עשוי להותיר סימנים כשותף פעיל בתגובה הדלקתית של המערכת החיסונית) ובוודאי לאלרגיה עתידית לצבעי השיער (שאז המצפון שלי יגלוש כי היא תיאלץ להסתובב בגיל צעיר כשלראשה מבצבצות שערות לבנות?!).

כמו כן, המרכיב PPD נפוץ ביותר בכל חומרי הספריי לשיער האופייניים לחג הפורים, ההולך וקרב בצעדי ענק.

הרשימה לחומרים אלרגניים בעולמנו ארוכה ומתישה. אם קיימת בידינו אפשרות לחסוך חשיפות חוזרות ותגובות דלקתיות לילדינו מכאן ולהמשך חייהם, כדאי להיות מודעים יותר לגורמים אלו.

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?

הפתגם בא לומר שאין אדם יכול להשתנות באופן מהותי כמו שאין הוא יכול לשנות את צבע עורו.

כיצד בכל זאת הפך מייקל ג'קסון את צבעו? האם היתה זאת בחירה והעדפה? תוצאה של ניתוח פלסטי או תוצאה של מחלה?

מחלת הויטיליגו הינה מחלה אוטואימונית המאופיינת בהופעת כתמים לבנים על העור. מייקל ג'קסון היה האדם המפורסם ביותר שסבל ממחלת הויטיליגו.

הניתוחים הפלסטיים שעבר מייקל ג'קסון בפניו לצד התבהרותו ההולכת וגוברת עם השנים, גרמה לאנשים לבקרו ולטעון ששאף להיראות כמו "אדם לבן".

על פי ראיון שהעניק לאופרה ווינפרי, התפרצה מחלת הויטיליגו כשהיה בן 24, צעיר מפורסם בקנה מידה בינלאומי. נוסיף על כך את עדותו ששנא את השתקפותו במראה וניסה להימנע מכך ונקבל פרפקציוניסט מתוקשר עם מחלה בעלת ביטוי במראה החיצוני.

חולי ויטיליגו רבים מעידים כי ביטויי המחלה הופכים אותם להיות מושא לנעיצת מבטים. פעמים רבות הם נשאלים על ידי זרים אם עורם מכוסה בצלקות כתוצאה מכוויות.

לאחר מותו העידה אופרה ווינפרי כי בזמן הריאיון ידיו של מייקל היו נטולות פיגמנט ושקופות לחלוטין. זוהי תוצאה של שימוש בקרם ההידרוקינון, אשר אצל חולי ויטיליגו, מעלים את יתרת הפיגמנט הכהה מן העור.

מייקל ג'קסון סבל ממחלת הויטיליגו ונעזר בתרופה המאושרת להתוויה זאת על ידי מנהל התרופות האמריקאי (ה (FDA, כדי להעלים את יתרת הכתמים הכהים על עורו ולא בגלל ששאף להיראות כ"אדם לבן".

חשוב שאנשים יזהו את המחלה, יהיו אמפטיים ורגישים לסובלים ממנה ובעיקר, שלא ימהרו לשפוט או לבקר כל מחלת עור בעלת סממנים חיצוניים.

קרינת השמש במדרונות הלבנים

אני יכולה לדמיין את המדרונות הלבנים הצחורים עד האופק, האוויר הקר והנקי שדוקר בזמן השאיפה, החיבור עם הטבע העוצמתי, האדרנלין שזורם עד קצות האצבעות, לצד חווית החברותא והצחוקים. המגבלה הפיסית שלי תיאלץ אותי להשאיר את חווית הסקי תחת קטגוריית "החלום שלא יתגשם" ולהפעיל את שריר הקנאה החלש שבי, אבל אין פירושו של דבר שאיני יכולה לדאוג לבריאותם של אלו שזכו להגשים את החלום.

השלג הלבן מחזיר את קרני השמש ומעצים את כוחן עד לרמה של 83%. המשמעות הינה כמעט הכפלת כוח הקרינה.

נוסיף לכך 2 עובדות נוספות: הראשונה היא שקרני UVA ו UVB בעלות עוצמה גבוהה משמעותית כאשר אנו מצויים בגובה של 2,000 או 3,000 מטר מעל פני הים והשנייה היא שמזג האוויר הקר יוצר בנו תחושת אדישות להתגוננות בפני השמש.

אי לכך, על גולשי הסקי להקפיד על מספר כללים חשובים:

מריחת מסנן קרינה על האזורים החשופים- הפנים כולל השפתיים, האוזניים והצוואר- לפחות חצי שעה לפני היציאה לשלג (מסנני הקרינה נספגים והופכים פעילים רק כעבור חצי שעה מרגע המריחה).

מומלץ לרכוש מסנן קרינה TOTAL BLOCK המגן עלינו מפני קרני UVA ולא רק מפני קרני UVB. קרני UVA הן בעלות אורך גל ארוך יותר ולכן חודרות עמוק יותר לשכבות העור. קרניים אלו מאפיינות  את שעות הבוקר- אותן שעות בהן יוצאים הגולשים לגלוש בהר.

מומלץ למרוח מקדם הגנה של 30SPF לפחות (אם אפשרי להעלות ל 50SPF פלוס) ולבחור מוצר עמיד למשך שעות רבות כדי שאפשר יהיה לחדש את המריחה רק בהפסקת הצהריים.

יש להגן על איברי הגוף באמצעות ביגוד, להקפיד על חבישת כובע כאמצעי הגנה על הקרקפת ומשקפי שמש/ משקפת להגנה על העיניים.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים אל הלבן הבלתי נגמר הזה, תיזכרו בעובדות של הכפלת עוצמת הקרניים בשל חזרתן מהשלג והקרבה היחסית שלכם לכדור האש שם למעלה. אני מקווה שידיעת אלו תגרום לשבירת האדישות בכל הקשור להתמגנות מפני השמש בתנאי קור ולאימוץ הטיפים שאספתי כדי לשמור עליכם ובעיקר לשמור על הבריאות שלכם.

ט"ו בשבט

חג האילנות מביא עימו חגיגות טעמים של פירות טריים, פירות יבשים וקוקטייל אגוזים. אלו, במידה ונצרכים במינונים הנכונים, תורמים לא רק לחוויית בלוטות הטעם, אלא גם מסייעים לבריאות העור. מאכלי ט"ו בשבט מכילים מגוון רב של וויטמינים חיוניים ורכיבים אנטיאוקסידנטיים המסייעים למלחמה בתהליך ההזדקנות.

לכבוד החג בחרנו להגיש טעימה מיתרונות רבים אלו:

מחקר שפורסם ב American Journal of Clinical Nutrition הראה כי אנשים הצורכים מאכלים עשירים בויטמין C, נוטים לפחות קמטים וסובלים פחות מיובש עור. מאכלים אלו כוללים את פירות ההדר, הקיווי ותות השדה. פירות היער ובהם האוכמניות, הדובדבנים ותותי היער עשירים בפלבנואידים המסייעים למלחמה ברדיקלים החופשיים בגופנו.

השקדים מכילים חומצות שומן חיוניות, הם עשירים בויטמין E, המסייע כנגד תופעת ההזדקנות העורית. מחקרים מצביעים על העובדה כי צריכת ויטמין E במזון, עשויה לבוא לידי ביטוי בשיפור מרקם העור, בייחוד כאשר קיימת נטייה לעור יבש.

אגוזים עשירים באומגה 3 ולכן מסייעים בבניית סיבי קולגן בעור, אותם סיבים השומרים על עור מתוח ואלסטי יותר.

הרימונים ידועים במרכיב הפוליפנול המצוי בהם המסייע גם הוא למלחמה ברדיקלים החופשיים. הם משפרים את זרימת הדם אל שכבת הדרמיס בעור ובכך תורמים לעור חיוני וזוהר יותר.

המשמש עשיר בויטמינים A ו C ולכן יעיל למלחמה בקמטים.

התמר העשיר באבץ, מסייע לשמירה על בריאות העור ולהחלמה מהירה מפצעים.

האנזימים המצויים בתאנה (אנזים הפיצ'ין), הפפאיה (אנזים הפפאין) והאננס (אנזים הברומלין) מסייעים להתחדשות העור ולכן מצויים בתכשירים קוסמטיים רבים וביניהם סוגים שונים של פילינגים המסייעים לחידוש תאי הקרטין בעור.

שמני האבוקדו והקוקוס מסייעים לעור הקרקפת ולחיזוק השערה.

צוות ספוט קליניק מבקש לאחל לקוראינו חג שמח, בריא וטעים.

נזקי הקרינה דרך חלון הרכב

בארצות כמו ישראל, בהם ממוקם כסא הנהג בצד שמאל של כלי הרכב, מדווחים יותר ויותר מקרים של גידולי סרטן העור בצד השמאלי של הפנים.
התמונה של נהג המונית לאחר 28 שנים על הכביש מדברת בעד עצמה (שינויים אקטיניים בולטים).

מחקר שהתפרסם במגזין רפואי ביולי 2016 מצא כי קרני UVA, בכמות לא מבוטלת, חודרות דרך שמשת הרכב הצדדית (חסימה ממוצעת של 71%), בעוד כמות מזערית שלהן חודרת דרך השמשה הקדמית (חסימה של כ 96%). לא נמצא קשר בין רמת היוקרה של המכונית ליכולת סינון קרני ה UVA בחלונות הצדדיים.

קרני UVA הן הקרניים הארוכות ביותר שחודרות לעור ומשום כך מגיעות לשכבות עמוקות יותר. מיוחסות להן תופעות של הזדקנות מואצת, פגיעה בעיניים (קטרקט) כמו גם מקרים רבים של סרטן עור ומלנומה.

חשוב לציין כי קרם ההגנה אותו אנו מורחים בקפידה נושא מספר SPF -מיוחס אך ורק לקרני ה UVB (הקרניים הקצרות שאינן חודרות את חלון הרכב). המלצה שלנו- חפשו את המילים "ספקטרום רחב" על קרם מקדם ההגנה. הוא לא יפרט את משך החשיפה המוגנת תחת קרני UVA , אולם לפחות יספק הגנה מסויימת.

המלנומה התמימה למראה

עניתי כמעט על כל גורמי הסיכון להופעת מלנומה (סרטן העור האלים): ג'ינג'ית, מנומשת, נשרפת בקלות ולפרקים אוהבת חופשות בארצות שטופות שמש. למרות כל אלו האמנתי ש"לי זה לא יקרה", או מדויק יותר לומר, שלא הקדשתי לכך תשומת לב מרובה והעדפתי לאפשר לידיעה לנוח אי שם בירכתי המוח.

נקודת חן חיננית ואהובה על הירך, שלנוכחותה התרגלתי במשך שנים רבות, יכולה היתה להעלות את מסלול חיי בנתיב הישיר להתנגשות. היה לי מזל: נפלתי בסטטיסטיקה של הגילוי המוקדם- רגע לפני שהתמימה חדרה עמוק מדי, שניות לפני שאפשרתי לה לשלוח גרורות.
במרפאת ספוט הרגשתי שאני בידיים אמינות. המעקב הצמוד איפשר לי להרגיש שלקחתי את גורלי בידיי!

אין טעם לחכות לצריבה, לגירוד, לדימום או לחשד סביר. המלנומה תמימה למראה, שקטה, בלתי מורגשת. אל תשאירו כמוני את הידיעה בירכתי המוח, תעבירו אותה לפרונט, למקום גבוה בסדרי העדיפויות שלכם. קחו את גורלכם בידיים: תיבדקו, תעקבו, תשוו. הקפידו להישאר בצד החיובי של הסטטיסטיקה.

 

שינויים בעור עקב חשיפה ממושכת לשמש

מדי יום אני מרגישה אחריות, כאחות וכחלק מהצוות המנהל, להתעדכן ולקרוא את סיכומי הביקור של רופאי העור בקליניקה ואיני יכולה להתעלם מהעובדה כי הביטוי "שינויים אקטינים" חוזר על עצמו במרבית התיקים. שבוע שעבר החלטתי להתחכם ולספור ומצאתי כי הוא הופיע בכ 40 מקרים שונים. לא ייתכן כי מדובר בתופעה כל כך נפוצה מבלי שאתם תהיו מודעים למהותה, למראה שלה ובעיקר למשמעות שלה עבורכם או עבור הסובבים אתכם.

בתרגום חופשי, שינויים אקטיניים משמעותם "מוכה שמש" (כלומר עור דק, מכוסה כתמים של פיגמנטציה, מחוספס למגע).

אחד הנגעים המיוחסים לשינויים אקטיניים הוא "קרטוזה סולרית" SOLAR KERATOSIS או "קרטוזה אקטינית" ACTINIC KERATOSIS (משמעותן זהה).

על פניו נבחין בכתם בגוון שונה מגוון העור (אדום/וורדרד/חום), מחוספס למגע ואליו דבוק קשקש.

משמעותו- נגע טרום סרטני של סרטן תאי הקשקש (SCC) אשר רצוי להיות עירניים לקיומו ולהקפיד לרפאו/להסירו.

הקרטוזה האקטינית נובעת מחשיפה ממושכת לקרינת השמש ולפיכך תאופיין הופעתה באזורי גוף החשופים (הידיים, הפנים, הצוואר, בית החזה והקרקפת) וכן הופעת הנגעים הללו תעלה בשכיחותה ובכמותה עם הגיל לאחר ש"צברנו ותק" של שנים בחשיפה לקרניים האולטרה סגולות.

קיימות מספר דרכים לטיפול בקרטוזה האקטינית וביניהן: צריבת הנגע בחנקן נוזלי (מפעם לפעם יש צורך לחזור על הטיפול באותו נגע או בנגעים הסמוכים), טיפול באמצעות משחות ייחודיות (אפודיקס, אלדרה או סאנקטיק עליהם נרחיב בפוסט נפרד) או טיפולי פוטודינמי PDT, אשר משמיד אך ורק את תאי העור המתאפיינים בחלוקה מהירה וחשוב לציין כי אינו מותיר צלקות (גם על הטיפול ב PDT נרחיב בפוסט נפרד). הטיפול במשחות ייעודיות וב PDT מיועד לפגיעה אקטינית בשטח נרחב של אזורים גלויים.

חשוב לציין כי קצב ההתפתחות של הנגעים האקטינים תלוי במידת ההגנה משמש. ככל שההגנה יעילה יותר חלקן ייעלמו באופן ספונטני (ללא טיפול).

נכון! תרבות היופי באזורנו הכתיבה לנו ש"שזוף זה יפה" ו"לבן זה פסה", אבל חשוב לזכור: יש לנו רק גוף אחד להסתמך עליו, אותו אחד שקיבלנו במתנה בתחילת הדרך, אותו אחד שיכול לשרת ולהסיע אותנו עד סופה. חשוב שנשמור עליו, כי אף אחד לא יעשה את זה במקומנו.

מלנומה ממאירה של העור-גורמי סיכון, אבחון ודרוג המחלה

פרופ' אסתר עזיזי, הפקולטה לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

מלנומה ממאירה, מנקודת המבט של רופא עור, היא גידול פיגמנטרי לא סדיר שמתפתח על העור, באזורים אנטומים שונים, ברובם- אזורים חשופים לשמש, אך גם באזורים סמויים של הגוף. ניתן היום לסווג את המלנומות באזורי הגוף השונים לפחות ל-4 תת סוגים, שבכל אחד מהם מוטציה טיפוסית באחד או יותר מהאונקוגנים הידועים, ביניהם- tumor suppressor genes ואחרים.

מקור הגידול במלאנוציטים של העור, הממוקמים בתחתית האפידרמיס ו\או בזקיקי השיער. בחלק מהמקרים הגידול מתפתח מתוך שומה מלאנוציטרית- נקודת חן- קודמת, שהחלה לגדול, להתרחב ולתפוח. תאי הגידול משגשגים בתוך האפידרמיס ובהמשך-פולשים לדרמיס ומשם, באמצעות המערכת הלימפתית-עלולים להגיע לבלוטות הלימפה האזוריות ומשם- לאיברי מטרה מרוחקים- כבד, ריאות, עצם, מוח ועוד..

מלנומה ממאירה בשלב 2-3 בעובי 0.86 מ"מ

מלנומה ממאירה בשלב 2-3 בעובי 0.86 מ"מ

אבחון מוקדם והסרה כירורגית של הגידול הראשוני בעור, בטרם חדירתו לדרמיס העשויים למנוע את המחלה הגרורתית, מהווים אתגר לרופא העור בפרט ולצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים באשר הם בכלל, כי מדובר בגידול הנראה לעין, שלא ניתן להתעלם ממנו.

לאחר שהגידול אובחן והוסר כירורגית, הגורמים העיקריים שיקבעו את מהלך המחלה והפרוגנוזה הם עובי החדירה של הגידול לעומק העור, ע"פ ברסלאו וקלארק וכן האינדקס המיטוטי- שנקבעים בדו"ח הפתולוגי. ביופסיית בלוטת הזקיף (Sentinel lymph node biopsy) המנקזת את האזור בו התפתח הגידול הראשוני, לצורך זיהוי גרורות מיקרוסקופיות, מהווה מדד פרוגנוסטי נוסף.

קביעת שלב המחלה (Staging) מתבססת על הממצאים בדוח הפתולוגי של הגידול שהוסר כירורגית, על תוצאות הביופסיה של בלוטת הזקיף ובדיקת הדמיה כולל טומוגראפיה ממוחשבת ו\או PET-CT של כל הגוף. עדכונים אחרונים לאלגוריתם לקביעת ה Staging ניתן למצוא באתר ה National Comprehensive Cancer Network (NCCN) – http://www.nccn.org/patients/guidelines/melanoma/index.html#6

בין גורמי הסיכון למחלה ניתן למנות ריבוי שומות, גוון עור בהיר, אירועים חוזרים של כוויות שמש (Sun Burns), במיוחד בגיל הילדות המוקדמת, חשיפה מרובה לשמש ו\או סיפור משפחתי של מלנומה עם תסמונת השומות האטיפיות המרובות (FAMMM), המעיד על נטייה גנטית לחלות במחלה. בין הגנים שזוהו עד היום כמעורבים במקרי מלנומה משפחתית- CDK4,CDKN2A ו MC1R .

לסיכום, נתונים מצטברים מעבודות אפידמיולוגיות ומולקולריות מעידים על כך שמלנומה ממאירה היא גידול מלנוציטארי ממאיר , שהתפתחותו והמהלך הביולוגי שלו מושפעים משילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים . לפיכך, מניעה ראשונית של הגידול מחייבת הקטנת החשיפה לקרינת השמש העל- סגולה ומניעה שניונית- Screening של האוכלוסייה בעלת גורמי הסיכון הפנוטיפיים הידועים, לאבחון מוקדם של המחלה בשלב הניתן לריפוי שלם.

מתוך: הטיפול הכירורגי במלנומה, יום העיון 16.10.2013, האגודה למלחמה בסרטן – המרכז הלאומי לבקרת המחלות

ההענות לנקיטת אמצעי הגנה משמש

ההענות לנקוט באמצעי הגנה משמש ולסרוק את השומות בעור לצורך אבחון מוקדם של מלנומה בגילאי 45-75 שנה – בהקשר לקבלת ייעוץ מכוון מגורם רפואי

לסריקה חוזרת של השומות בעור לאיתור שינויים המעלים חשד להתפתחות מלנומה ממאירה חשיבות מיוחדת, לאור העובדה שהסיכוי לריפוי שלם מהמחלה מותנה בהסרה כירורגית של הגידול בשלב בו החדירה לעור אינה עולה על 1 מ"מ. אוכלוסית היעד לאבחון מוקדם של מלנומה כוללת את בעלי עור בהיר הנוטים להצרב בקלות בשמש, אלה עם נמשים ו/או שומות מרובות ו/או עם היסטוריה של מלנומה ממאירה קודמת אצלם או אצל קרובי משפחתם מדרגה ראשונה. בין אלה מסתבר שבגברים בקבוצת הגיל 50 ש' ומעלה רוב מקרי המלנומה הממאירה מאובחנים משום מה באיחור רב, בשלב בו הגידול פלש לעומק העור, וסיכוייהם להרפא מהמחלה קלושים.

אבחון מוקדם של מלנומהפרופ' אסתר עזיזי בשיתוף פעולה עם פרופ' אורנה ברון-אפל, מהמחלקה לקידום בריאות באוניברסיטת חיפה בקשו לחקור את הגורמים המשפיעים על מידת ההענות לסריקת השומות לצורך אבחון מוקדם של מלנומה בקרב 793 נבדקים בטווח הגילים 45-75ש' שנבחרו באופן אקראי ונתנו הסכמתם להשתתף בסקר טלפוני.

רק כ- 10% מהנשאלים השיבו שהם נעזרים בקבלת ייעוץ בכל הקשור להגנה על עצמם מפני נזקי שמש. שיעור המקרים שדווחו על קבלת ייעוץ להגנה משמש ושימוש באמצעים להקטנת החשיפה לשמש היה גבוה יותר בין אלה שהיו מודעים לקיומם של גורמי הסיכון לסרטן עור. עם זאת, הקשר בין קבלת ייעוץ להגנה משמש ומידת השימוש באמצעים להקטנת החשיפה לא נמצא מובהק.

17% מהנשאלים שדווחו על קיומם של גורמי סיכון לסרטן עור נעזרו בקבלת ייעוץ לסריקה עצמית של השומות בעור לאבחון מוקדם שינויים חשודים למלנומה. ייעוץ כזה הניתן ע"י גורם רפואי הגביר את תדירות הסריקה העצמית של השומות בעור.

ממצאים אלה מעידים על כך שהייעוץ לאוכלוסיה בגיל העמידה בכל הנוגע להגנה משמש אינו מספיק וככל הנראה אינו מגביר את השימוש באמצעי מיגון להקטנת החשיפה. לעומת זאת, ייעוץ ע"י גורם רפואי בכל הקשור לסריקת השומות בעור לאבחון מוקדם של מלנומה וסרטן עור עשוי להגביר את ההענות לכך באוכלוסיה בגיל העמידה ומן הראוי להרחיב את היקף הייעוץ ע"י מקדמי בריאות כדי לשפר את שיתוף הפעולה של האוכלוסיה בסיכון ללקות במחלה.

קישור למאמר המלא

האם ניסית אי פעם להתבונן בנקודות החן שלך?

האם ניסית אי פעם להתבונן בנקודות החן שלך?
האם הבחנת בשומה חדשה או בשומה ששינתה גודל, צורה או צבע?
האם הפנית את תשומת הלב של רופא העור שלך לכך?

נקודות החן – השומות – המפוזרות על עור גופך עשויות להשתנות במרוצת השנים.
שינוי במראה שומה כלשהיא עשוי להוות סימן ראשון להתפתחות מלנומה ממאירה של העור.

אבחון מוקדם של השינוי והסרת הנגע החשוד הם ערובה להשגת ריפוי שלם מהמחלה.

לכן – מיפוי ממוחשב של השומות המפוזרות על עור גופך הוא בסיס רב ערך, העשוי לסייע למעקב חזותי אחר שינוי בשומה זו או אחרת מבין מכלול השומות הישנות והחדשות הנראות לעין, וזאת – מביקור לביקור, במהלך השנים.

צילום דרמוסקופי דיגיטאלי של שומות שאובחנו ע"י רופא העור שלך כ"אטיפיות" (מוזרות) , אשר עלולות להוות מקור למלנומה ממאירה של העור , יסייע לרופא שלך וגם לך באופן אישי באבחון ממוחשב, בלתי פולשני – ללא צורך בביופסיה – של שינויים עתידיים במבנה הדרמוסקופי של השומה, המעידים על התפתחות אפשרית של גידול בשומה האטיפית .

מעקב קליני לאבחון וטיפול מוקדם במלנומה ממאירה של העור, המתבסס על מיפוי שומות ממוחשב וצילום דרמוסקופי דיגיטאלי של שומות שאובחנו כאטיפיות מגביר לאין ערוך את מהימנות האבחון ואת סיכויי הריפוי ממלנומה ממאירה של העור.

אל תוותר!!!

אבחון מוקדם של מלנומה

אבחון מוקדם של מלנומה ע"י סריקת השומות בעור – השפעתם של גורמים התנהגותיים

ביולי 2012 פורסמו תוצאותיה של עבודה שבדקה את הגורמים המשפיעים על בדיקת השומות בעור לאבחון מוקדם של מלנומה. העבודה ניסתה לקבוע באיזה מידה משפיעה היסטוריה קודמת של מלנומה, סוג העור, גורמים פסיכולוגים, ואיזור מגורים על ביצוע בדיקת השומות בעור – ע"י הנבדק עצמו ו/או ע"י הרופא המטפל. שאלת המפתח היתה האם גורמים רגשיים, סביבתיים וחברתיים מגבירים או מעכבים את ההענות לסריקת העור למטרה זו.

במדינת ישראל, בה הארעות המלנומה בקרב יהודים ילידי הארץ היא השלישית בסולם הבינלאומי, אחרי אוסטרליה וניו זילנד, בדיקה שגרתית של השומות בעור ע"י רופא עור או ע"י הנבדק עצמו היא אמצעי בדוק, המאפשר אבחון המחלה בשלב מוקדם ומגדיל את סיכויי הריפוי. מדובר בסריקת כלל עור הגוף לאיתור שומות שהשתנו בגודלן או צבען, ושומות חדשות וכתוצאה מכך- הפנייה להסרה כירורגית של הנגע לבדיקה פתולוגית. העבודה התבססה על נתוני סקר בינלאומי שנערך במשך 20 חודש ע"י קבוצת מדענים המשתייכים לקונסורציום הבינלאומי המכונה GenoMEL ((www,genomel.org , החוקר את הרקע הגנטי והסביבתי למלנומה ממאירה של העור, במטרה להפעיל אמצעים להקטנת הסיכון.

פרופ' אסתר עזיזי מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב עומדת בראש הקבוצה הישראלית של קונסורציום ה GenoMEL . המחקר התבסס על משוב לשאלון אינטרנטי בו לקחו חלק 8178 מבוגרים מ 12 ארצות, כולל ישראל. תוצאות המחקר מצביעות על תדירות גבוהה יותר של סריקת השומות בעור בנבדקים מאוסטרליה וארה"ב בהשוואה לאלה מאירופה. בתוך אירופה משתתפים מאירופה הדרומית, כולל ישראל, דווחו על שיעור גבוה יותר של בדיקה עצמית של השומות בעור, בהשוואה למשתתפים מצפון אירופה. התדירות של בדיקת השומות בעור ע"י רופא היתה גבוהה יותר בקרב נבדקים ממרכז ודרום אירופה (כולל ישראל) בהשוואה לאלה מצפון אירופה. משתתפים ללא היסטוריה אישית של מלנומה דווחו על תדירות נמוכה יותר של בדיקת השומות בעור, בו בזמן שמשתתפים עם היסטוריה אישית של מלנומה דווחו על התדירות הגבוהה ביותר הגבוה ביותר של בדיקות השומות בעור.

הענות לבדיקת השומות בעור נמצאה בקשר מובהק עם גורמים פסיכולוגים, כולל תפיסת הסיכון לפתח מלנומה, תפיסת התועלת והמחסומים הקשורים בבדיקת השומות בעור לאבחון מוקדם של מלנומה , תפיסת הביטחון העצמי ביכולתו של הנבדק להענות לבדיקות לסריקת השומות בעור ומוסכמות חברתיות. בין המשתתפים ללא היסטוריה אישית של מלנומה רמה גבוהה של חרדה מפני סרטן היתה קשורה בתדירות גבוהה יותר של בדיקת עצמית של השומות בעור . לאור תוצאות אלה ממליצים מחברי המאמר לשלב אמצעי חינוך וגישות פסיכולוגיות בתכניות התערבות לקידום בריאות הציבור.

 

יש לכם שאלה? נשמח לשמוע מכם!

-->
התקשרו לספוט קליניק - מרפאת מומחים לרופאי עור פרטיים
×
דילוג לתוכן