שאיבת שומן

שאיבת שומן

רוב האנשים, ללא קשר למשקלם או גזרתם, אינם מרוצים לפחות מאזור או שניים בגופם בהם השומן מתעקש להישאר.

עודפי המשקל נובעים לרוב מגנטיקה ומגורמים אחרים שלא בהכרח ניתן לשלוט בהם.

עבור רבים מאיתנו ירידה במשקל, חיטוב הגוף והשגת הגזרה הרצויה מחייבים שילוב נכון של תזונה ופעילות גופנית, אך רבים נותרים עם מצבורים עקשניים של שומן ששום כמות של פעילות גופנית או סוג של דיאטה לא יוכלו להסיר.

ניתוח שאיבת שומן נועד להסיר רקמות שומן עודפות ולעצב מחדש את הגוף, אך אין להסיק מכך שמדובר בקיצור דרך להרזיה מהירה.

שאיבת שומן יכולה לעזור לכם לחטב ולפסל את גופכם, אך היא אינה מהווה תחליף לניהול אורח חיים בריא: שמירה על דיאטה מאוזנת, צריכת תזונה נכונה וקיום פעילות גופנית יומיומיות.

מי לא מתאים לעבור ניתוח שאיבת שומן

שאיבת שומן לא מתאימה רפואית למי שסובלים מעודף משקל משמעותי, היות ושאיבה של כמות גדולה של שומן בבת אחת מגדילה את הסיכון לסיבוכים.

אחד הפתרונות למי שסובלים מעודפי משקל משמעותיים ואינם מתאימים לעבור שאיבת שומן, הוא ניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי).

באזורים בהם בוצעה שאיבת שומן לא יצוצו תאי שומן חדשים, אך תאי שומן במקומות אחרים יתחילו לתפוח.

מסיבה זו מנותחים שעברו שאיבת שומן ואינם מקפידים על דיאטה ועל אורח חיים בריא, מדווחים על תפיחה והשמנה במקומות אחרים שלפני הניתוח היו רזים יותר.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנו נולדים עם מספר קבוע של תאי שומן, התופחים או מתכווצים בהתאם למאזן הקלוריות בגופנו.

לפיכך, תאי השומן שנשאבו אינם נוצרים מחדש אולם את עודפי הקלוריות צוברים תאי שומן הקיימים באזורי גוף אחרים.

באיזה גיל אפשר לעשות את הניתוח?

מומלץ לעבור שאיבת שומן כל עוד העור גמיש, היות ולאחר שהוא מאבד את גמישותו עלולה שאיבת השומן להותיר אותו רפוי ומדולדל.

בקרב רוב בני האדם שומר העור על גמישותו עד גיל 40 ורק לאחר מכן מאבד תכונה זאת.

עור הבטן של יולדת צעירה, למשל, חוזר לעצמו ללא שום קושי למרות המתיחה העצומה שעבר במהלך ההיריון, בעוד שהעור של יולדת מבוגרת יותר מתקשה לחזור לעצמו ונותר לעתים רפוי ומדולדל.

אין משמעות הדבר שלא ניתן לעבור שאיבת שומן מעבר לגיל 40.

גיל לא מהווה מחסום מוחלט, כלומר יש מטופלים רבים שהעור שלהם שומר על גמישותו גם לאחר מכן וגם אם אינו גמיש כמו שהיה בעבר- הוא גמיש יחסית כך שניתן לעבור ניתוח לשאיבת שומן. במקרים אלו, כן קיימת חשיבות בסילוק נוסף של עודפי העור הרפויים שנותרו.

זהו הליך פשוט למדי, אך הוא מותיר אחריו צלקות אחדות.

הכנות לקראת ניתוח שאיבת שומן

• צום מלא – כולל שתיה – למשך 6 שעות לפני הניתוח
• כשבועיים לפני הניתוח יש להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול ולהפסיק ליטול ויטמינים, תוספי מזון ומדללי דם (כמו אספירין וקומדין). כל זאת בהתייעצות עם הרופא המטפל שלכם ובהתאם להנחיותיו המפורטות
• יש להתקלח באופן יסודי לפני הניתוח ולהקפיד ולסבן היטב את האזורים בהם אמורה להתבצע שאיבת השומן
• רכישת מחוך (חגורת לחץ) שיולבש על האזור המנותח בתום הניתוח

מהלך הניתוח לשאיבת שומן

הרופא המנתח ישרטט על שטח הגוף ממנו ישאב את השומן כאשר המטופל בתנוחת עמידה (בשכיבה השומן "נוזל" לצדדים ומעוות את הגבולות).

בהליך עצמו מבוצעת הרדמה מקומית באזור השאיבה תוך החדרת צינוריות מתכת דקות לחתכים זעירים שנעשו בעור, דרכם נשאב השומן לתוך כלי איסוף שקוף עליו סימוני מדידה. סימונים אלה מאפשרים למנתח לראות באופן רציף כמה שומן נשאב עד אותו רגע.

הניתוח אינו מסובך אך כרוך בעבודה פיזית מצידו של המנתח, היות ועליו לבצע עיסוי באזור השאיבה המסייע להאיץ את פירוק רקמת השומן על מנת לשאוב אותה מחוץ לגוף. במקרים מסוימים, ניתן להקל מעט את עבודת המנתח באמצעות החדרת מים פיזיולוגיים למקום השאיבה. המים אמנם מסייעים בפירוק השומן, אך בשיטה זאת מתארך זמן השאיבה והניתוח אורך כ 4-5 שעות.

בעבר היה נהוג לעשות שימוש בהליך בו ממיסים את השומן בגלי אולטרסאונד ורק לאחר מכן שואבים אותו, אך זו שיטה שכמעט ואינה רווחת כיום. הסיבה לכך היא שרוב הרופאים סבורים שבשיטה זו לא כל תוצרי השומן המומס נשאבים החוצה, והמרכיבים שנותרים בגוף כוללים גם רדיקלים חופשיים, העלולים לגרום למחלות רבות, בהן סרטן.

מהי כמות השומן הגדולה ביותר שניתן לשאוב במהלך הניתוח?

כמות השומן המירבית שאותה שואבים במהלך הניתוח היא כ־2 עד 3 קילוגרם. אם מעוניינים לשאוב כמות גדולה יותר, יש לבצע זאת ב 2-3 שלבים, כאשר בין שלב לשלב מפרידים מספר חודשים.

כמה זמן נמשך הניתוח?

שאיבת שומן אורכת לרוב בין שעה לשעתיים. משך הניתוח תלוי במספר האזורים שמהם שואבים שומן ובשיטת השאיבה שבה משתמשים.

שיטת הרדמה

אם שאיבת השומן היא נקודתית (מבוצעת לדוגמה מהסנטר בלבד) נהוג להסתפק בהרדמה מקומית. אם שאיבת השומן נרחבת ומבוצעת על פני שטח גדול או מכמה מקומות בעת ובעונה אחת, נהוג להרדים את המטופל בהרדמה כללית.

בשאיבת שומן מאזור המותניים ומטה נהוג לבצע הרדמה אזורית.

מנתחים ומנותחים לעיתים מעדיפים לבצע הרדמה כללית גם בשאיבת שומן נקודתית, אולם הגישה הזו אינה מומלצת היות והרדמה כללית כרוכה בסיכונים רבים יותר בהשוואה לסוגי הרדמה האחרים, וגם משך ההתאוששות ממנה ארוך יותר. כלל הזהב הוא להעדיף תמיד את שיטת ההרדמה החלשה יותר, ככל שהדבר ניתן. הרדמה מקומית בטוחה יותר מהרדמה אזורית, והרדמה אזורית בטוחה יותר מהרדמה כללית.

הכנה לקראת ההרדמה

כמה ימים לפני הניתוח יבדוק הרופא המרדים את המטופל במרפאת טרום הרדמה. במהלך הבדיקה יש לספר לרופא המרדים כל פרט משמעותי מההיסטוריה הרפואית של המטופל, ובכלל זה על מחלות וניתוחים שהיו בעבר, תרופות שניטלות על בסיס קבוע ורגישות לתרופות. זה הזמן גם לשאול אותו על כל נושא שעשוי להטריד את המטופל בקשר להרדמה. בסמוך לניתוח יבדוק הרופא המרדים את המטופל פעם נוספת.

ההרגשה לאחר הניתוח

רוב המטופלים משתחררים לביתם כבר ביום הניתוח ואין צורך באשפוז או בהשגחה. במהלך השבוע שלאחר הניתוח נותר האזור שממנו נשאב השומן נפוח ובצקתי, ולעיתים קרובות מופיעים עליו סימנים כחולים המעידים על שטפי דם תת־עוריים. בכדי להוריד את הנפיחות במהירות יש להקפיד על חבישת לחץ של האזור המנותח. אם שאיבת השומן בוצעה בבטן או בירכיים, מלבישים עליהן בתום הניתוח מחוך הדוק. את המחוך משאירים למשך כשבועיים, והוא מסייע לעיצוב המקום שנותח.

לאחר מספר ימים ניתן להסיר את המחוך כדי להתקלח, אך לאחר הרחצה יש לחזור וללבוש אותו שוב.

במידה ושאיבת השומן בוצעה בגפיים התחתונות, מפעילים לחץ על המקום המנותח באמצעות חבישת גרביים אלסטיות במשך שבועיים לפחות.

האם קיימים כאבים לאחר הניתוח

האזור שנותח כואב לעיתים קרובות. לרוב מדובר בכאב קל יחסית הדומה לתחושה של התכווצות שרירים וניתן להתגבר עליו באמצעות משככי כאבים כמו אופטלגין ואקמול. חל איסור על שימוש במשחות או בכדורים שמכילים אספירין ועל שימוש בנוגדי דלקות או בסטרואידים.

במקרה של כאבים חזקים ניתן לבקש מהרופא משככי כאבים חזקים יותר.

לעיתים מופיעות הפרשות מהחתכים דרכם נשאב השומן, ולכן יש מנתחים הנוהגים להשאיר בחתכים אלה צינוריות ניקוז למשך מספר ימים.

מטופל לאחר שאיבת שומן עלול לחוש כבדות, נפיחות ואי־נוחות. תחושות הכבדות וחוסר הנוחות חולפות בהדרגה ונעלמות לחלוטין כעבור חודש, אך תחושת הנפיחות עלולה להישאר למשך תקופה של חודשים בודדים עד חצי שנה.

סיבוכים אפשריים בניתוח שאיבת שומן

• ירידה בהמוגלובין – כשבוחנים את הסיכונים של ניתוח לשאיבת שומן יש להבדיל בין שאיבת שומן קטנה במצבורי שומן ממוקדים (כמו למשל בסנטר) לבין שאיבות שומן גדולות מאזורים נרחבים (כמו למשל מהירכיים והבטן). שאיבת שומן קטנה וממוקדת נחשבת לניתוח קל עם תוצאות טובות, והסיבוכים הפוטנציאליים שלו נדירים וקלים. שאיבות שומן נרחבות לעומת זאת, עלולות לגרום לבעיות באזורים שמהם נשאב השומן וגם לבעיות במערכות גוף אחרות. הסיכון הגבוה יותר בשאיבת שומן נרחבת נובע, בין היתר, מירידה ברמת ההמוגלובין בדם בעקבות הניתוח
• ערעור מאזן הנוזלים – לצד תאי השומן נשאבות מהגוף גם כמויות לא מבוטלות של מים. מסיבה זו לא נהוג כיום לשאוב יותר משניים לשלושה קילוגרמים של שומן בניתוח אחד
• אובדן תחושה עלול להיות תוצאה של דימומים באזורים בהם בוצעו חתכים, קושי בריפוי החתכים ובצקות. תופעות אלה אמורות לחלוף בחלוף שבוע לכל היותר

מתי חייבים לפנות לרופא?

במידה ומופיעים התסמינים הבאים יש לפנות מיידית לרופא המנתח:

• חום גבוה (מעל ל־38 מעלות)
• קוצר נשימה
• אדמומיות רבה באזור שנותח
• דימומים
• חולשה קיצונית

האם קיימות הגבלות לאחר הניתוח?

כשבוע לאחר הניתוח לשאיבת שומן ניתן לחזור לעבודה, אך יש להמשיך בחבישות הלחץ של האזורים המנותחים.

חל איסור על עיסוק בפעילות ספורטיבית למשך כחודש ימים לאחר הניתוח.

מתי חוזרים לתפקוד מלא?

המראה החדש של הגוף לא יתגלה מיד לאחר הניתוח, היות והאזורים המנותחים נותרים תפוחים במשך זמן מה.

כעבור מספר שבועות מתחיל להיחשף המראה החדש של הגוף, כאשר את המראה הסופי ניתן לראות רק כעבור שלושה חודשים, לאחר שחולפת כל הנפיחות באזור המנותח.