הרפס סימפלקס

מהו הרפס סימפלקס?

הרפס סימפלקס הוא זיהום נגיפי שכיח, אשר נגרם על-ידי וירוס ההרפס סימפלקס (HSV). הנגיף יכול לגרום להופעת שלפוחיות ופצעים באזור הפה והאף (המכונים בשפת העם "פצעי קור" ו/או "פצעי חום") או על איברי המין והישבן ("הרפס גניטלי").
וירוס ההרפס יכול להיות מועבר מאדם לאדם במגע ישיר עם הנגע השלפוחיתי, אך הדבקה יכולה להתרחש גם ללא נגע נראה לעין, בשכיחות נמוכה בהרבה. תקופת הדגירה לאחר ההדבקה הראשונית נעה בין 2-12 ימים ואדם עם זיהום פעיל מדבק למשך 7-12 ימים.

הרפס • ספוט קליניק מרפאת מומחים לרפואת עור

הרפס של השפתיים

מה גורם להרפס?

קיימים שני מינים של הוירוס הגורמים לזיהום עורי, והם נקראים בהתאמה הרפס סימלקס מסוג 1 (HSV-1) והרפקס סימפלקס מסוג 2 (HSV-2).

הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV 1) קשור בעיקר לזיהום באזור הפה והפנים – Herpes Labialis. הרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV 2) קשור בעיקר לזיהומים באזור איברי המין ופי הטבעת – Herpes Genitalis. עם זאת, כל אחד משני סוגי ההרפס יכולים להתפתח כמעט בכל משטח עור או רירית בגוף.

האירוע הראשוני שמתחולל לרוב בגיל הילדות והבגרות המוקדמת עשוי להיות חריף, מלווה תפרחת שלפוחתית, כאבים, צריבה והגדלת בלוטות לימפה איזוריות.

לאחר ההדבקה הראשונית, ובין הישנות אחת לאחרת, נותר וירוס ההרפס רדום בתאי העצב התחושתיים הקרובים למוקד ההדבקה הראשוני. אצל חלק מהנדבקים לא יתפתחו כלל סימפטומים למשך חודשים, שנים ואף כל החיים.

אירוע חוזר מתאפיין בהופעת קבוצת שלפוחיות מקומיות. במהלך התלקחות, הנגיף מתקדם לאורך העצב אל העור או הרירית, שם הוא מתרבה וגורם לנגע הקליני. התעוררות זו של הנגיף (רה-אקטיבציה), עשויה להוביל ליצירת שלפוחיות חדשות באותו האזור או באזור עורי קרוב המקבל עצבוב זהה (נקרא "דרמטום"). תדירות ההתפרצות החוזרת משתנה מאדם לאדם.

האם הרפס הוא תורשתי?

לא, הרפס אינו מועבר בתורשה. כמו כן, לא ניתן להידבק ממגבות, בריכות, סאונות או אסלות. ניתן להידבק בהרפס באמצעות מגע ישיר עם פצע פתוח בעת שהזיהום פעיל.

מי יידבק בהרפס?

זיהומים ראשוניים של הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1) מתרחשים בעיקר אצל תינוקות וילדים קטנים. באזורים צפופים ומתפתחים בעולם נדבקו כמעט כל הילדים עד גיל 5. במקומות פחות צפופים השכיחות נמוכה יותר. זיהומים של הרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV-2) מופיעים בעיקר לאחר גיל ההתבגרות ולרוב מועברים במגע מיני. כמו כן, תינוק עלול להידבק בהרפס 2 במהלך הלידה אם הוא בא במגע עם נגע פעיל של האם ורק במידה שנדבקה בהרפס לאחרונה. עבור אמהות עם זיהום ידוע ותסמינים חוזרים, הסיכון לזיהום במהלך הלידה נמוך ומומלצת לידה נרתיקית. האם יכולה ליטול תרופה אנטי-ויראלית על מנת למנוע התפרצות בזמן הלידה.

איך הרפס נראה? מהם הסימפטומים הקליניים של הרפס?

לרוב, הסימפטומים של המחלה קלים אם כי הם יכולים להוות מטרד. פעמים רבות, הפצעים עלולים להיות כואבים ולהפריע למראה החיצוני.

הרפס סימפלקס ראשוני

ההדבקה הראשונית היא לעיתים קרובות בלתי מורגשת ועשויה להסתמן כאדמומיות חולפת בעור. לעיתים, ההדבקה הראשונית יכולה לגרום לתסמינים סיסטמיים כמו חום, נפיחות בלוטות לימפה מקומיות ותחושת צריבה באזור הפה, השפתיים והעור המעורב.

גורמי סיכון לפתח זיהום ראשוני חמור בהרפס סימפלקס, כוללים:

זיהום ראשוני בהרפס סימפלקס מסוג 1 מתייצג לרוב כדלקת של רירית הלחי והחניכיים, בילדים בגילאים שנה עד 5 שנים. התסמינים כוללים חום, אי שקט, ריור, כאבים באכילה ושתייה, ונשימה עם ריח אופייני. יכולה להיות הופעה של שלפוחיות לבנות המתפתחות לכיבים צהבהבים על הלשון, הגרון והחך. החום שוכך לאחר כ-3-5 ימים וההחלמה מסתיימת לרוב תוך שבועיים.

זיהום ראשוני בהרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV 2) מופיע כשלפוחיות כואבות באיבר המין לאחר פעילות מינית. אדמומיות ונפיחות נמשכים למשך שבועיים עד שלושה אם אינם מטופלים, ולעיתים קרובות ילוו בחום ובהגדלה של בלוטות לימפה מפשעתיות. בגברים, הרפס סימפלקס מסוג 2 משפיע על העטרה, העורלה ופתח הפין. אצל נשים, מופיע לרוב על הפות ובנרתיק.

הרפס סימפלקס חוזר (Recurrent Herpes)

לאחר ההדבקה הראשונית (בין אם היא סימפטומטית ובין אם לא), לא בהכרח תהיה הישנות קלינית נוספת והווירוס יכול כאמור להישאר רדום בקצה העצב למשך זמן. כאשר הוא הופך שוב לפעיל, הסימפטום הראשון הוא לרוב תחושת צריבה או עקצוץ באתר המעורב (בדרך כלל השפתיים או הגניטליה). בהמשך, יופיעו שלפוחיות קטנות. השלפוחיות נוטות להיות קטנות יותר ומקובצות יותר בזיהום חוזר של הרפס בהשוואה לזיהום הראשוני. השלפוחיות מתייבשות ומגלידות במהרה וזמן ההחלמה הספונטנית נע בין 7-10 ימים, לרוב ללא השארת צלקת.

בהתעוררות הבאה של הנגיף, הסימפטומים יופיעו באותו מקום או במקום קרוב. במידה ויש מעורבות של העין, יופיעו כאב עז, הפרשה ורגישות לאור. לעיתים, יש גם הצטלקות של הקרנית.

טריגרים שיכולים להוביל להישנות כוללים:

איך הרפס מאובחן?

לרוב, ההתייצגות הקלינית של העור המעורב מספיקה על מנת לקבוע אבחנה של הרפס. אם יש ספק קליני, ניתן לאמת אבחנה של הרפס סימפלקס על ידי תרבית או בדיקת PCR ממשטח שנלקח משלפוחיות פעילות. בדיקה סרולוגית לאיתור הנגיף בדם אינה אינפורמטיבית במיוחד מכיוון שהיא חיובית אצל מרבית האנשים ולכן אינה ספציפית לנגע הנוכחי. לאחר אבחנה של הרפס גניטלי, מומלץ לבצע בדיקות נוספות למחלות המועברות באמצעות מגע מיני.

מהם הסיבוכים של הרפס סימפלקס?

  1. זיהום עיני: מעורבות עינית של הרפס סימפלקס נעה בין נפיחות עפעפיים ודלקת של הלחמית ועד התכייבות של הקרנית.
  2. דלקות גרון: עשויות להיות כואבות מאוד ולהפריע לבליעה.
  3. אקזמה הרפטיקום (Eczema herpeticum): בחולים עם היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס, הרפס עלול לגרום לזיהום קשה ונרחב המכונה "אקזמה הרפטיקום".
  4. אריתמה מולטיפורמה (Erythema multiforme): תגובה לא שכיחה להרפס סימפלקס הנראית כפריחה סימטרית על גבי הידיים, האמות, הרגליים התחתונות וכפות הרגליים. נגעים בריריות יכולים להופיע גם כן.
  5. מעורבות של מערכת העצבים: עצבי הגולגולת והפנים עשויים להיות מעורבים וליצור שיתוק זמני של שרירים. לעיתים נדירות, יכולים להופיע כאבים עצביים המקדימים את ההישנות ביום עד יומיים.

איך ניתן לטפל בהרפס?

רוב הנגעים לא דורשים טיפול מיוחד; אולם הכלל בטיפול בהרפס סימפלקס הוא שככל שהטיפול מתחיל מוקדם יום כך הוא פועל בצורה טובה יותר.
התפרצויות קלות ולא מסובכות של הרפס סימפלקס אינן דורשות טיפול מיוחד. שלפוחיות עשויות להיות מטופלות במידת הצורך בתכשיר אנטי-ויראלי. תרופות אנטי-ויראליות הניתנות לטיפול בהרפס סימפלקס כוללת אציקלוביר (Aciclovir) ואלציקלוביר (Valaciclovir) ופאמציקלוביר (Famciclovir). מינונים גבוהים יותר של תרופות אנטי-ויראליות משמשים לאקזמה הרפטיקה או להרפס סימפלקס מפושט. תרופת אנטי ויראליות יפסיקו את התרבות הנגיף ברגע שהוא יגיע לעור ולריריות, אך לא יכולות למגר את הנגיף לחלוטין מן הגוף, שכן הוא נשאר רדום בתאי העצב. לפיכך, טיפול בתרופות אנטי ויראליות יכול לקצר הישנויות, אך לא למנוע הישנות עתידית. במקרים מסויימים, ניתן ליטול תרופות באופן רציף כדי למנוע הישנויות תכופות.

סימנים ראשוניים של זיהום בהרפס כוללים תחושת אי נוחות בעור, עקצוץ או כאב. התחלת טיפול אנטי-ויראלי בזמן זה יכול להפחית את חומרת ההתפרצות ו/או לקצר אותה. כדי למנוע עיכוב בטיפול בהופעות חוזרות, יש להשתמש בתרופה בסימן הראשון להתלקחות.

אם הזיהום כולל את העין, חשוב לפנות מיידית לקבלת ייעוץ רפואי.

חלק מן ההישנויות ניתנות למניעה על ידי הימנעות מטריגרים ושינוי אורח החיים:

 

מומחי ספוט קליניק לטיפול בהרפס

ד״ר זהר ליברטי - רופאת עור פרטית

ד"ר זהר ליברטי

מומחית לרפואת עור ולטיפול בהרפס

ד

ד"ר איילת רשפון

מומחית לרפואת עור ולטיפול בהרפס

ד״ר מיכל סלומון - רופאת עור פרטית מומחית לרפואת עור

ד"ר מיכל סלומון

מומחית לרפואת עור ולטיפול בהרפס

פרופסור דוד אנק - רופא עור פרטי מומחה לרפואת עור

פרופסור דוד אנק

מומחה לרפואת עור ולטיפול בהרפס

פרופסור אסתר עזיזי - רופאת עור פרטית

פרופסור אסתר עזיזי

מומחית לרפואת עור ולטיפול בהרפס

צרו אתנו קשר

ביקור בטוח בשגרת הקורונה

הקליקו לפרטים

רופא עור אונליין

לפרטים: 073-3743333

× פנו אלינו בוואטסאפ