פסוריאזיס

בחירת מסלול טיפול אופטימלי המבוסס על ניסיון קליני מוכח

מחלת הפסוריאזיס ובשמה בעברית ספחת הינה מחלת עור כרונית דלקתית של העור המתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת בגוון כסוף / לבן. רוב החולים בפסוריאזיס סובלים מהמחלה בצורתה הקלה. שליש מחולי פסוריאזיס סובלים ממחלה קשה יותר הפוגעת באיכות חייהם או בעלת מעורבות מפרקית.

פסוריאזיס אינה מדבקת ואינה קטלנית, עם זאת, התפרחת הדלקתית והקשקשת הבולטת באיזורים שונים של עור הגוף והקרקפת עלולים לפגוע באיכות החיים של הלוקים בה, אם מדובר במטרד אסתטי גלוי לעין, גרד טורדני, ו/או בכאבי פרקים ומגבלות תנועה הטיפוסיים ל-Psoriatic Arthritis.

המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב היא פורצת לראשונה לפני גיל 40 ובכ-35-50% מהמקרים – לפני גיל 20. ב-10-15%מהחולים היא מתפרצת לפני גיל 10, וידועים גם מקרי התפרצות בגיל הינקות, או מעל גיל 50.

אבחון וטיפול בפסוריאזיס
סוג הפסוריאזיס הנפוץ מתאפיין בפריחה סימטרית באזורי קרקפת, מפרקים, ברכיים, גב תחתון וציפורניים אולם סוגים נוספים עשויים להתבטא במקומות נוספים בגוף.

קיימים גורמים רבים להתפרצות או להחמרת המחלה: סטרס נפשי ותקופות משבר, זיהום בגרון של חיידק הסטרפטוקוק, גורם פיסיקלי כמו פציעה, ניתוח, קעקוע או כוויה, נטילת תרופות שונות וכד', בנוסף נמצא רקע גנטי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

יתירה מזו,משערים היום שהמטען הגנטי של החולה "מכתיב" לא רק את התייצגות המחלה באותו פרט, אלא גם את המיקום של הנגעים, באם האיזורים המיישרים של הגפים, ו/או גו, ו/או קרקפת, ו/או צפרונים,ו/או כפות ידים או רגלים, ן/או קפלי הגוף. באותה מידה המטען הגנטי של החולה "נכתיב" גם ככל הנראה את ההתייצגות של מחלת הפרקים הפסוריאטית אצל אותו פרט, בין אם באצבעות הידים, חוליות עמוד השדרה, הברכיים וכד'.

מקור התהליך הדלקתי שגורם לתפרחת הפסוריאטית הוא ככל הידוע, בתת קבוצה של בכדוריות דם לבנות, המכונות לימפוציטים מסוג T. שפעולם של תאים אלה מעורר באמצעות "שליחי מטרה" כגון TNFalfa) Tumor necrosis factor) ואינטרלוקינים (IL-17, IL-23) תהליך דלקתי הפוגע בתאי העור. אלה מגיבים לתהליך באמצעות תוצרי לוואי, אשר במקום להפסיק את התהליך הדלקתי ממשיכים לתפעל אותו במעין מעגל סגור של סיבה ומסובב בתנועה מתמדת. תוך כדי כך נותרים במקום תאי זכרון "מאולפים", שאחראים ככל הנראה להתלקחויות החוזרות של המחלה ו/או למהלך הכרוני שלה. התוצאה נטו היא יצירת הרבדים והקשקשת על העור, מלווים בגרד ואי נוחות, כביטוי לדלקת, הגברת קצב חלוקת והבשלה מהירה של התאים בשכבת העור החיצונית, המכונה אפידרמיס. אם תאי האפידרמיס באופן תקין מתחלפים כל 28 יום, בנגעים פסוריאטים התהליך מתקצר ל 7 ימים בלבד.

חומרת המחלה נקבעת עפ"י שטח העור המעורב בנגעים: אם מדובר בשטח של עד 2% מכלל שטח עור הגוף, המחלה מוגדרת קלה; שטח עור נגוע של 3-10% נחשב לדרגת מחלה בינונית ומעל ל-10% משטח עור הגוף הוא ביטוי חמור של המחלה. מדדים נוספים לחומרת המחלה הם דרגת האדמומיות, עובי הקשקשת, גרד, מעורבות פרקים ועוד.

תסמינים עוריים וצורות קליניות

הנגע הפסוריאטי האופייני הוא כאמור רובד קטן או נרחב, דמוי טלאי אדום, מתוחם ומורם, מכוסה בשכבה עבה של קשקשת בגוון לבן-כסף. נסיון לקלף את שכבת הקשקשת יגרום להופעת נקודות דמם בעור שנחשף.

ההתייצגות הקלינית של המחלה לובשת מספר צורות טיפוסיות ומיקום הנגעים בכל אחת מההתייצגויות משתנה.

פסוריאזיס וולגריס Psoriasis Vulgaris

הפיזור האופייני של הנגעים במקרה של פסוריאזיס וולגריס הוא לרוב סימטרי – מעל המרפקים, בקדמת הברכיים, על הקרקפת ועל הגו. בצורתה הקשה התפרחת יכולה להופיע בכל חלקי הגוף. פסוריאזיס מוצאת את ביטויה גם בשינויים בציפורני הידים והרגלים, בצורת שקעים זעירים, "כתמי שמן" ואף היפרדות, או התעבות בגוון לבן או עכור של הציפורן.

פסוריאזיס בהיפוך Psoriasis Inversa

במקרים אחרים הנגעים יופיעו דווקא באיזורי קפלים, כגון – בתי שחי, מפשעות, אברי המין, מתחת לשדיים. צורה זו של המחלה מכונה "פסוריאזיס בהיפוך".

פסוריאזיס של כפות ידיים ורגליים Palmo-Plantar Psoriasis

צורה אחרת של המחלה בה הנגעים מוגבלים לכפות הידים והרגלים, מכונהPalmo-plantar psoriasis המתבטאת ברבדים מעובים מכוסים קשקשת גסה על כפות הידים והרגלים, העלולים להקשות על ההליכה.

פסוריאזיס פוסטולרית Pustular Psoriasis

הופעת פוסטולות כפצעונים קטנים, מעין שלפוחיות זעירות, המכוסות גלד צהבהב, דמוי גלד מוגלתי, או קשקש על כפות הידים והרגלים, טיפוסית לצורה המכונה פסוריאזיס פוסטולרית. הגלדים דמויי מוגלה אינם מכילים חיידקים ולכן אינם מדבקים.

פסוריאזיס טיפתית Guttate Psoriasis

צורה נוספת של המחלה נקראת פסוריאזיס טיפתית Guttate psoriasis המופיעה לעיתים קרובות בסמוך לדלקת גרון סטרפטוקוקלית. היא עלולה להתפרץ בבת אחת, כתפרחת כתמית מפושטת, דמויית "טיפות" מפוזרות על הגו והגפים.

אריתרודרמיה פסוריאטית Psoriatic Erythrodermia

Psoriatic Erythrodermia היא צורה קשה של פסוריאזיס, בה רוב שטח עור הגוף הופך אדום ומתקלף.

טיפול בפסוריאזיס

האם ניתן לרפא פסוריאזיס?

למרבה הצער התשובה היא לא. אין עדיין תרופה היכולה למנוע, אחת ולתמיד, את הופעת, או התלקחות הפסוריאזיס.

אין ספק שבעזרת טיפול מתאים, עשויים תסמיני המחלה להשתפר, או לחלוף לגמרי, אולם כאמור, הם עלולים לחזור שוב. לא ניתן לחזות את מהלך המחלה מראש, וקיים שוני בין חולה לחולה. טיפול מתאים עשוי להביא לנסיגה ולהעלים את הנגעים העוריים לפרקי זמן ארוכים של חודשים עד שנים. כדי לשמור על הפוגות ארוכות במחלה, חשוב מאוד להתאים את הטיפול לחומרת המחלה ולהתמיד בו, גם כשנותרו מעט מאוד נגעים.

בחירת סוג הטיפול מותאמת לחומרת המחלה: המקרים הקלים יטופלו בעיקר באמצעות משחות ואילו המפושטים והקשים יטופלו בתרופות סיסטמיות כגון כדורים וזריקות.

מהם הטיפולים החיצוניים (טופיקלים)?

התכשירים הרפואיים המיועדים לטיפול חיצוני (טופיקלי) בתפרחת הם לרוב בצורת קרם, הנספג בקלות בעור, או משחה שמנונית ,על בסיס ווזלין. קיימים גם תכשירים בצורת ג'ל, תמיסה או שמפו רפואי.
בחירת סוג התכשיר/ים נקבעת בין השאר, לפי מיקום הפריחה על הגוף:

בכל מקרה ובכל שיטת טיפול, שימון העור הנגוע בפסוריאזיס עשוי לשפר את התגובה לטיפולים הרפואיים.

מטרת השימון – ע"י משחת וזלין או כל קרם לחות עשיר – לסייע בריכוך הנגעים ולהגביר את ההשפעה של תכשירים רפואיים יעודיים.
את אלה ניתן לשלב, כאמור לעיל, עם טיפול ע"י משחות המכילות חומרים, כגון חומצה סליצילית, או אוריאה בריכוזים שונים, הממיסים את שכבת הקשקשת ומעניקים לעור מראה אסתטי יותר.

חשוב במיוחד להמנע מהסרה מכנית (ע"י קילוף) של שכבת הקשקשת, ו/או טיפולי פדיקור לנגעים על כפות הרגלים, היות והדבר עלול לגרום להחמרת התפרחת.

תכשירים טופיקלים נוגדי דלקת

התכשיר הקלאסי הוא קרם או משחה סטירואידלית, על בסיס קורטיזון.
הסטרואידים, שהם תרכובות קורטיזון, מדכאים את התגובה הדלקתית ומרגיעים גרד, אך השימוש בהם חייב להיות מושכל ומבוקר, כיוון ששימוש מתמשך בתכשירים היותר עוצמתיים (כגון דרמובט Dermovate), עלול לגרום בין השאר לעור דק, מדמם בקלות ו/או לשיעור יתר. חשוב להמנע משימוש בתכשירי קורטיזון באיזורי קפלים וגניטליה.

קיימים בשוק מגוון תכשירים המכילים סטרואידים בעלי עוצמות פעולה שונות, אם כשלעצמם, או בשילוב חומרים נוספים כגון חומצה סליצילית (טופיסאלן Topisalen), או דייבובט Daivobet (קלציפוטריול =ויטמין די), העשויים להגביר את ההשפעה הטיפולית.

השפעתם של התכשירים הסטירואידלים מהירה יחסית, במיוחד אם נעזרים בחסימות ע"י נייר ניילון, המגביר את ספיגת התכשיר לעור. עם השגת השיפור בתפרחת ובגרד, מומלץ לדלל בהדרגה את תדירות הטיפול ואת עוצמת התכשירים ולהמירם בתכשירים נטולי קורטיזון , ללא סטירואידים. בכל מקרה הגמילה מהטיפול בתכשירים אלה צריכה להעשות בהדרגה, על מנת למנוע התלקחות חוזרת והחרפה של המחלה עם הפסקת הטיפול.

משחות המכילות סטרואידים "חלשים-בינוניים" (כגון יומובט Eumovate ואלוקום Elocom) מיועדות לאזורים רגישים כגון קפלי העור.

משחות המכילות סטרואידים "חזקים" (טופיסאלן, בטאקורטן Betacorten, נרידרם Neridrem, דיפרוסליק Diprosalic, דרמובט) מיועדים למקומות שבהם העור פחות רגיש, כגון מעל המרפקים, הברכיים, הקרקפת או כפות הידיים והרגליים.

המשחה דאיבובט והג'ל קסמיול Xamiol

שילוב של סטרואידים עם נגזרת של ויטמין די (קאלציפוטריול). אלה מאיטים את קצב ההיווצרות של תאי העור הנגועים בפסוריאזיס.
החולים מעדיפים את השימוש בג'ל, מאשר במשחות על בסיס וזלין, שהן שמנוניות ודביקות ושקשה להסיר אותן. נוחות השימוש בקסמיאול ג'ל מגדילה את ההיענות של החולים לטיפול. באחרונה נכנס לשימוש טיפול בג'ל קסמיאול באמצעות אפליקטור. זה מאפשר שימוש מדויק בתכשיר וכן גישה לאזורים בגוף שקשה להגיע אליהם במישרין עם היד (למשל במקרים של נגעים פסוריאטים בגב).

המינון המקובל והמומלץ הוא מריחת המשחה פעם ביום, במשך שבועיים עד ארבעה, ולאחר היעלמות הקשקשת והאדמומיות, הפחתה הדרגתית בתדירות השימוש עד ההפסקה.
עם זאת, בהתחשב שהשימוש בתכשיר המכיל ויטמין די עלול לגרום לעלייה ברמת הסידן, השימוש בו מוגבל ל־100 גרם בשבוע במבוגרים ול־50 גרם בשבוע בילדים.

פרוטופיק ואלידל

תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטירואידלים. הם מכילים תרופה מעכבת קלצינאורין, המעורב בתהליכים דלקתיים. תכשירים אלה עשויים להוות תחליף לתכשירים סטירואדלים נוגדי דלקת , במיוחדבאיזורים רגישים, כמו קפלי העור או הגניטליה.

תכשירים ממוססי קשקשת (קראטוליטים)

פוטותראפיה

שיטת טיפול זו מבוצעת באמצעות חשיפת העור הנגוע במתקן רפואי (או ביתי) לנורות מיוחדות המחקות במידה זו או אחרת את קרינת שמש, והמיועדות לריפוי. חשוב להדגיש שבכל שיטות הפוטותראפיה הזמינות לחולי פסוריאזיס חשוב ביותר להקפיד על שימוש במשקפי שמש תקניות במהלך החשיפה לנורות השמש המלאכותיות, שכן אורן כמו אור השמש עלול לזרז היווצרות קטרקט בעיניים.

פוטותרפיה – טיפול בקרינת אור, נחשב יעיל ועשוי להביא להפוגה של ממש בתסמיני המחלה, לעתים למשך חודשים רבים. החשיפה היא לקרינת אור בתחום ה-UVB
בטווח הקרוי ספקטרום צר "Narrow band UV" .
מדובר בסדרת טיפולים המתבצעת כאמור במכון פוטותראפי סמוך למרפאת עור, עד שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם למספר דקות במשך כשלושה חודשים.

המטופל חושף את העור הנגוע בעמידה או בשכיבה במתקן דמוי תא טלפון או גליל, המצופה נורות אולטרה סגוליות. זמן החשיפה שנמשך דקות אחדות, הולך ועולה מטיפול לטיפול בהדרגה, על מנת להמנע מכווית שמש. מקובל להגן על הפנים ועל איזורים לא נגועים באמצעות כיסוי בד או קרם מסנני קרינה.

הטיפול עשוי כאמור להביא להפוגה בשיעור גבוה מאוד של המקרים. הוא נחשב בטוח, בהתחשב בכך שניתן להסתפק במינון קרינה מבוקר מזערי (בהשוואה לחשיפה לקרינת שמש), וכך להקטין את הסיכון לנזקים מצטברים מחשיפה לקרינה על סגולה. עם זאת, הוא עלול לגרום לצריבה דמוית כווית שמש, נמשים, שיזוף יתר ולהזדקנות העור. עירנות יתר מומלצת במטופלים בהירי עור, או עם ריבוי נקודות חן (שומות) ו/או סיפור אישי או משפחתי של סרטן עור או מלנומה, הזקוקים למעקב קפדני לאבחון מוקדם של נגעים קדם סרטניים ו/או סרטן עור או מלנומה, גם שנים לאחר סיום סדרת הטיפולים הפוטותראפים.

פוטותרפיה ביתית

מנורות פוטותרפיה לשימוש ביתי משווקות באופן מסחרי בישראל. כל מכשיר מחובר לשעון מפסק (טיימר), המונע כוויות ו/או לנזקים לטווח רחוק משימוש מוגזם ובלתי מבוקר בנורות אלה. מובן מאליו שהטיפול הביתי צריך להתנהל ע"י רופא העור לצורך קביעת מינון ותדירות הטיפולים עד להחלמה.

שיטת גקרמן Goeckerman

כאשר הפסוריאזיס מפושטת נהוג לשלב טיפול מקדים במשחות זפת עם חשיפה לאור בתדר העל סגול. שיטת טיפול זו משלבת תכשירי זפת עם חשיפה לקרינת
UVB. המטופל נמרח בזפת הנותרת על גופו מספר שעות, ולאחר הסרתה נחשף לקרינה על סגולה במכון הפוטותרפיה. הזפת ככל הנראה הופכת את העור לרגיש יותר לקרינה ועשויה להפחית את התהליך הדלקתי של המחלה. שיטה זו נהוגה במסגרת יחידות לאשפוז יום בבתי חולים, בהתחשב באי הנוחות הכרוכה במריחת תכשיר הזפת.

PUVA (Psoralen & UVA)

שיטת טיפול זו משלבת נטילה דרך הפה של תרופה המכילה נגזרת פסורלאן (חומר המצוי בצמחים) וההופך את העור לרגיש ביותר לקרינה בתחום העל סגול
UVA. החולה מגיע למכון הפוטותרפיה שעתיים לאחר שנטל דרך הפה את כדור הפסורלאן, ובעיתוי זה נחשף לתא הפולט קרינה על סגולה בתחום ה-UVA.

לאחר הטיפול ועד סילוק הפסוראלן מהגוף, על החולה להמשיך להתגונן מפני חשיפה לשמש ביממה הקרובה, ע"י לבוש בגדים ארוכים, מריחת מסנני קרינה והגנה על העיניים עם משקפי שמש תקניות.

בשל תופעות הלוואי, השימוש בשיטה מוגבל למקרים קשים שנכשלו בטיפולים אחרים.

לפסוריאזיס המערבת כפות ידיים ורגליים קיים טיפול משולב דומה באמבטיות פובה, בהן החשיפה לפסורלן היא בתמיסה חיצונית, ללא צורך בבליעת כדורים, מה שמפחית תופעות של רגישות לשמש לאחר הטיפול.

טיפול אקלימי בים המלח – Dead Sea Climate Therapy

אפשרות חילופית לטיפול בפסוריאזיס בינונית עד קשה היא חשיפה לשמש מספר שעות כל יום באיזור ים המלח. זאת בשילוב עם טבילה במי ים המלח או במרחצאות הגפרית.
משך השהות האופטימלית בחוף ים המלח עד להשגת השיפור נעה בין שבועיים ל 4 שבועות. עוצמת קרינת השמש הצורבת בחוף ים המלח, בגלל עומק המקום מתחת לפני הים קטנה יותר יחסית לחוף הים התיכון, ולכן הסיכון לכווית שמש קטן יותר, מה שמאפשר זמני חשיפה ארוכים יותר.

ריכוז האיבחון והטיפול במחלת הפסוריאזיס במרכז המומחים של ספוט מבוצע על ידי ד"ר מיכל סלומון.
לפסוריאזיס קיימים גם פתרונות נוספים בתחום הרפואה המשלימה.

פסוריאזיס - לפני ואחרי טיפול

פסוריאזיס – לפני ואחרי טיפול

עוד על פסוריאזיס – גורמים וטיפול

מומחי ספוט קליניק לפסוריאזיס

פרופסור דוד אנק - רופא עור פרטי מומחה לרפואת עור

פרופסור דוד אנק

מומחה לפסוריאזיס

ד״ר זהר ליברטי - רופאת עור פרטית

ד"ר זהר ליברטי

מומחית לפסוריאזיס

ד״ר מיכל סלומון - רופאת עור פרטית מומחית לרפואת עור

ד"ר מיכל סלומון

מומחית לפסוריאזיס

צרו אתנו קשר

ביקור בטוח בשגרת הקורונה

הקליקו לפרטים

רופא עור אונליין

לפרטים: 03-6952499