רפואת עור ילדים

רפואת עור ילדים במרפאת ספוט קליניק מנוהל ע"י ד"ר איילת אולך – מומחית לרפואת עור שהתמחתה ברפואת עור ילדים. גישתה הטיפולית לילדים ומתבגרים נעימה ונינוחה והיא מעניקה מענה סבלני, מקיף ושלם. ד"ר אולך הינה רופאה בכירה במחלקת עור וביחידה למחלות עור ילדים בבית החולים שיבא תל השומר והיא מובילה ומשתתפת במגוון רחב של מחקרים קליניים בבית החולים תל-השומר ובמחקרים רב-מרכזיים בארץ ובחו"ל.
הקליקו ליצירת קשר עם ד"ר אולך

מידע נוסף על ד"ר איילת אולך ניתן לקרוא בעמוד הרופא שלה באתר.

בין 10-30% מביקורים אצל רופא הילדים כוללת בעיה הקשורה לעור. הצורך הקליני המשמעותי הזה היווה את העילה להתפתחות תת המומחיות של רפואת עור ילדים.

האיגוד הראשון לרפואת עור ילדים הוקם ב-1972 ובעשרות השנים לאחר מכן הידע הקליני שהצטבר מילא טקסטים ומקור השראה לפרסומים וכנסים רבים בתחום.
בארץ, אין עוד תוכנית הכשרה לרפואת עור ילדים ומומחים במחלות עור המעוניינים בתחום מבצעים תת התמחות קלינית בעור ילדים בארה"ב או באירופה.

מחלות עור בילדים הן נפוצות ומייצגות ספקטרום של מחלות השונות מאלו של מבוגרים.

בגיל הינקות התופעות השכיחות הן תפרחת חיתולים, דלקת עור סבוריאית (seborrheic dermatitis) אטופיק דרמטיטיס וכתמי לידה בנוסף למחלות זיהומיות . בגיל הילדות מחלות עור דלקתיות וזיהומיות נצפות ובגיל ההתבגרות מופיעות אקנה, התרבות של שומות וכן מחלות היכולות להמשיך לגיל המבוגר.

מחלות עור שכיחות בילדים:

תפרחת חיתולים

תפרחת חיתולים היא אחת הבעיות השכיחות בינקות. אזור החיתול, המכוסה היטב בחיתולים מכוסים בפלסטיק הוא לח וחם. סביבה זו מעודדת צמיחה של חיידקים ושמרים, ומגבירה את הגירוי מהשתן והצואה.

עור התינוק עשוי להיות רגיש יותר לגירויים מאשר אצל אנשים מבוגרים. למעשה, דלקת עור מחשיפה לשתן או צואה תכופה ורפויה הוא הגורם השכיח ביותר לפריחה בחיתולים. שמרים (קנדידה) עשויים לצמוח באזור החיתול. השימוש באנטיביוטיקה דרך הפה (למשל לדלקות אוזניים) עשוי לעודד צמיחת יתר של שמרים באזור החיתול.

לעיתים, חיידקים עשויים לצמוח באזור החיתול ודורשים טיפול אנטיביוטי. תגובה אלרגית של קרם או משחה עלולה גם לגרום לפריחה באזור החיתול.
יש לשמור את אזור החיתול תמיד יבש ככל האפשר. בעת החלפת החיתול לאחר הטלת שתן, יש לייבש את האזור בעדינות ולמרוח משחות המשמשות כחיץ בין העור לחומרים המגרים אותו.

חשוב להתאים את הטיפול לגורם המחלה אם יש חשד לדקת עור ממגע הרופא יכול לרשום משחה המכילה קרוטיקוסטירואידים לזמן מוגבל. לזיהום בשמרים מתאימים משחות נוגדי פטריות.

דלקת עור סבוראית Seborrheic dermatitis

דלקת עור סבוראית היא פריחה שכיחה המופיעה אצל תינוקות, בני נוער ומבוגרים.

"קשקשים" הם דלקת עור סבוראית בקרקפת. דלקת עור סבוראית עלול להופיע גם בגבות, בקצוות העפעפיים, באוזניים, בצדי האף ובאזורי קיפולי העור כמו בתי השחי והמפשעות

הגורם לדלקת עור סבוראית אינו ידוע, אם כי קיים רכיב גנטי וכן סוברים כי המצאות שמרים הם חלק מהגורמים לתופעה דלקת עור סבוראית אינה קשורה בתזונה ואינה מדבקת. לחץ ומחלות גופניות נוטים להחמיר דלקת עור סבוראית, אך אינם גורמים לה.

בתינוקות, שינויים הורמונליים בשנה הראשונה לחיים והתפתחות בלוטות חלב יכולים לתרום להיווצרות התופעה שלרוב נעלמת עד גיל שנה אם כי יש מקרים בהם התופעה נמשכת בילדות.

דלקת עור סבוראית נפוצה בקרב בני נוער ובמיוחד אצל מבוגרים

הטיפול בדלקת עור סבוראית תלוי באיזה חלק בגוף מדובר. קשקשים – דלקת עור סבוראית בקרקפת – בדרך כלל ניתנים לשליטה על ידי חפיפת שיער הילד לעיתים קרובות עם שמפו הניתן עם מרשם על פי הוראות הרופא. לעיתים יש צורך גם להשתמש בתמיסות או משחות המכילים קורטיזון. באזורים של עור חלק, כמו בפנים ובאוזניים ובקיפולי הגוף, קרמים או משחות המכילים קורטיזון או מכבי קלצינוירין יעילים. ניתן להוסיף גם תרופות כנגד שמרים.

לאחר הטבה בתפרחת, ניתן לרדת בהדרגה בתדירות הטיפול, יתכן ואף ניתן להפסיק את התרופה לחלוטין, אך בדרך כלל יש צורך מדי פעם בטיפול. אם דלקת עור סבוראית אינה נשלטת על ידי הטיפול שנקבע, יש לחזור לרופא להערכה נוספת. לעיתים יש לשלול מחלה זיהומית (כגון פטרת, זיהום משני), מחלת פסוריאזיס.

 

כתמי לידה

כתם לידה הוא נגע עורי שפיר, הנמצא בלידה או מופיעה זמן קצר לאחר הלידה – בדרך כלל בחודש הראשון אך יכולה ל"התגלות" עד סביבות גיל שנה ולעיתים אף מאוחר יותר. כתמי לידה יכולים להמצא בכל מקום על העור. כתמי לידה נגרמים על ידי שגשוג של רקמה מסוימת כגון מלנוציטים (תאים המייצרים פיגמנט), כלי דם, תאי שריר שומן ועוד.

כתמי לידה פיגמנטריים:

מוזאיקה עורית:

כתם בהיר (חיוור/לבן) או כהה (חום בהיר/כהה ) היכול להיות נגע בודד בגדלים שונים, או מספר נגעים על פני העור. פיזור פסי או גלי בהתאם לקווי הגדילה של העור אופייני.

מדובר בנגע שפיר וברוב המקרים משמעותו אסתטית בלבד. חשיפה לשמש יכולה להדגיש את הכתם ולכן מומלץ להימנע מחשיפה לשמש.
מוזאיקה עורית ידועה בגוון חום -חום בהיר עם גבול שאינו חד ונמצא בכ-5% מהאוכלוסייה הוא "כתם קפה בחלב" ואינו מעיד על מחלה פנימית. כאשר יש בגוף יותר מחמישה נגעים יש לבדוק את העור ע"י רופא עור לשלילת מחלה הנקראת נוירופיברומטוזיס.

כתם מונגוליאני:

כתמים מונגוליים הם כתמים בגוון כחול- אפור הממוקמים בדרך כלל מעל אזורי הגב התחתון והישבן ולעיתים באזורים נוספים (גפיים גב ). הם שכיחים בתינוקות ממוצא מונגוליים אפריקאי, אינדיאני היספנים וקווקזים. כתמים אלו נוטים לדעוך במהלך 2 עד 3 השנים הראשונות לחיים, ורק לעיתים נדירות נמשכים גם לבגרות. המשמעות אסתטית בלבד.

 

 

שומות מולדות:

שומות (נקודות חן) מולדות, הינן שומות המופיעות כבר בלידה או בשנה הראשונה לחיים לעומת רוב השומות (שומות נרכשות) אשר מפתחים מאוחר יותר בילדות או בבגרות. שומות מולדות קטנות קיימות באחוז אחד מכל התינוקות שזה עתה נולדו, שומות מולדות ענקיות (גדולות מ- 20 ס"מ) הן נדירות, ונמצאות בפחות מאחד מכל 20,000 תינוקות.

הסיכון לפתח מלנומה (סרטן העור) בשומות מולדות קטנות ובינוניות גדל מעט יותר משומות נרכשות. מכיוון שקיים סיכון קטן לשומות מולדות אלו להפוך למלנומה, נדרש מעקב של שומות אלו. הסיכון גובר ככל שהשומה המולדת גדולה יותר .לתינוקות עם שומות מולדות ענקיות יש סיכון מוגבר לפתח מלנומה.
חשוב לבדוק שומות מולדות באופן קבוע בבית ובנוסף מומלץ לבצע מעקב אצל רופא עור מדי שנה, עם בדיקה בעזרת מכשיר הדרמוסקופ וצילומים סדרתיים להערכה מדויקת.

סימנים מוקדמים למלנומה כוללים התפתחות גבולות לא סדירים, שינויים בצבע ושינוי בפני השטח החלק של השומה. לכל אחד מהשינויים הללו מומלץ לפנות לרופא העור שלך .שומה מולדת עלולה לפתח על פניה צמיחת שיער או להתכהות באופן אחיד (אלה שינויים נורמליים).
אנו עשויים להמליץ על הסרה לשומות מסוימות. לרוב ניתן לבצע את ההסרה בגיל ההתבגרות עם הרדמה מקומית.

צילום דיגיטלי לשומה מולדת

שומה מולדת דורשת מעקב הדוק בשל הסיכוי לפתח בה סרטן עור. ככל שהשומה גדולה יותר כך הסיכון גדל בהתאמה. במרפאה ניתן לבצע צילום דיגיטלי שנתי של שומות מולדות כדי לוודא מעקב סדיר לשומות אלו. רופא העור יבצע השוואה בין התמונות מדי שנה ויוודא כי אין שינויים מדאיגים וימליץ על המשך המעקב או הסרת השומה בהתאם לממצאים הקליניים והדרמוסקופים.

 

 

כתמי לידה וסקולריים – המנגיומות (Hemangiomata):

ישנם מספר נגעים המורכבים מכלי דם שאיתם תינוקות נולדים או שמתפתחים סמוך ללידה.

נבוס סימפלקס (salmon patch):

כתמים ורודים בהירים שכיחים אשר מופיעים בלידה ,בד"כ במרכז הפנים-מצח, בין הגבות , על פני העפעפיים, שפה העליונה ובקרקפת האחורית (עורף). כתמים אלו אינם דורשים טיפול ובד"כ דוהים במהלך השנתיים הראשונות לחיים. יוצא מן הכלל הוא הכתם המופיע על פני העורף אשר נעלם רק ב50% מהמקרים. לכתמים אלו משמעות אסתטית בלבד.

כתם פורט-ויין (port-wine stain):

כתמים בגוון סגול אשר מופיעים בלידה ואינם נעלמים מעצמם. הם מופיעים אצל 1 מכל 200 יילודים. לרוב הילדים עם כתמי הפורט-ווין יש בעיה שהיא רק בעומק העור והוא מהווה הפרעה אסטטית בלבד.

במצבים מסוימים, כתמי פורט-וויין יכולים להיות מלווים בתסמונת סיסטמית לדוגמא –

כתמי פורט ויין בפנים יכולים להיות קשורים לבעיות עיניים ובעיות נוירולוגיות (תסמונת Sturge-Weber)
כתמי פורט-ויין בגפיים יכולים להיות קשורים לצמיחת יתר של הגפיים (תסמונת Klippel-Trenaunay)

המהלך הטבעי של כתמי פורט-ווין היא להתכהות ולהתעבות באיטיות עם הזמן, אולם ניתן להשתמש בלייזר כדי לשפר באופן דרמטי את המראה של כתם הפורט-ווין ולמנוע שינויים אלה.

מרבית הילדים מפגינים שיפור דרמטי בכתם לאחר טיפול בלייזר. כתמים במרכז הפנים ובגפיים מגיבים פחות טוב מכתמים באזורים אחרים בגוף.

 

 

המנגיומה (Infantile hemangioma):

גידול שפיר של כלי דם בגוון אדום (או כחלחל) שבד"כ מופיע לאחר הלידה, גדל עד לסביבות גיל 6-9 חודשים ובהמשך חלה נסיגה של הנגע. ישנם מצבים שבהם יש המנגיומות מורכבות ונדרש טיפול תרופתי. חשוב להיבדק מוקדם (בסביבות גיל חודש) ע"י רופא עור ילדים לאבחנה והתאמת טיפול.

 

כינמת הראש

כינמת הראש הן טפילים הפולשים לקרקפת וגורמים לילד לגרד את הקרקפת. ביצי כינים מחוברות היטב לשיער ונראות כנקודות לבנות/חומות קטנות.

כינים מתפשטים בקלות על ידי שימוש משותף במסרקים, מברשות, כובעים ומגע קרוב.

כיני ראש יכולות לשרוד על חפצים כמו מברשות שיער, מסרקים, כובעים, צעיפים, מעילים ומגבות למשך מספר ימים בלבד. יש לכבס את כל הבגדים, המגבות והמצעים שהיו במגע עם אנשים מודבקים, במים חמים ולייבש אותם במכונה בחום גבוה למשך 20 דקות להרוס ביצים חיות. ניתן לנקות מברשות שיער ומסרקים במים רותחים.

הטיפול בכינמת הראש נעשה ע"י שילוב של משחה טיפולית לשימוש לפי הוראות היצרן (מרבית התכשירים מצריכים שני טיפולים במרווח של עשרה ימים אחד מהשני) וסירוק במסרק צפוף.

מלבד הילד שנדבק, יש לבדוק את כל בני המשפחה ולטפל במי מהם שנדבק.
סיבוכי הכינמת הם גרד המציק וזיהומים משניים כתוצאה מהגרד ופציעת העור.
מכיוון וההדבקה בכינים הינה תהליך חזרתי, חשוב לבדוק ולטפל בכינמת הראש תקופתית.

פריחות ויראליות viral exanthemas

רוב הפריחות הוויראליות הן פריחות שאינם ספציפיות לנגיף מסוים .לעיתים קשה להבדיל בין פריחות ויראליות לבין תגובות לתרופות או לפצעי זיעה ( miliaria rubra). לרוב הפריחות מתאפיינות בטלאים ופפולות אדומות מפושטות.
תסמינים נלווים, עשויים לכלול חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, עייפות ותלונות נשימתיות או גסטרואינטסטינליות .
הסיבות השכיחות לפריחות ויראליות לא ספציפיות כוללות enteroviruses השכיחים יותר בקיץ ,ווירוסים של מערכת הנשימה למשל נגיפי adenovirus, rhinovirus, parainfluenza, influenza השכיחים יותר בחורף.
גורמים פוטנציאליים אחרים כוללים נגיפי EBV(מונונוקלאוזיס) HHV-6,HHV-7 (רוזאולה), וparvo- B19. במחלות אלו יכולות להיות סימנים נוספים שיכולים לעזור באבחנה כגון: הגדלת בלוטות וכבד וטחול במונונוקלאוזיס, חום גבוה ופריחה מפושטת עם הילה חיוורת ברוזאולה, ופריחה בלחיים (slapped cheeks) ופריחה פורפורית בכפות הידיים והרגליים (purpuric gloves and socks) בפרבווירוס. רוב הפריחות הוויראליות חולפות ללא טיפול במשך כשבוע אחד ללא השלכות ארוכות טווח.

 

המלצות מטופלים