רפואת עור בשירה

משירת מירון ח. איזקסון

"…אכן פני האדם כמו גם עורו מעסיקים אותי מאד בשירתי. אגב המפגש בין העברית לעולם הרפואה קרובים לליבי. אני נינו של ד״ר אהרן מזיא שהיה יו״ר ועד הלשון לאחר בן יהודה ונחשב למחדש העקרי בתחום חידושי העברית ברפואה. בדור הצעיר במשפחתי מקצוע הרפואה תופס מקום בולט."
מתוך חילופי מיילים עם מירון איזקסון, יולי 2020.

 

הנגע

הַנֶּגַע רוֹצֶה לִהְיוֹת עָמֹק מֵעוֹרוֹ

לִפְתֹּחַ זְמַן שֶׁטֶּרֶם הָיָה בּוֹ אִישׁ,

לַעֲמֹד בְּעֵינֵי הָאָדָם עוֹד לִפְנֵי הַמַּבָּט.

 

אָז לְהַסְגִּיר אֶת בְּעָלָיו וְלִהְיוֹת חַי מִמֶּנּוּ

מִפְּנֵי שֶׁפַּעַם אַחַת נִסָּה לִחְיוֹת בִּלְעָדָיו,

 

מְגַדֵּל הַנֶּגַע לְעַצְמוֹ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו,

מַדְהִים אֶת הָעוֹר הַלָּבָן בִּצְבָעָיו,

בְּפָנָיו אֵשׁ כֵּהָה מִתְרוֹצֶצֶת,

שַׂעֲרוֹתָיו הוֹפְכוֹת אֶת הַמָּקוֹם

וְהוּא מְחַמֵּם אֶת הַחֶדֶר הַקַּר.

 

 

מקום משלו

כְּשֶׁאָמַרְתְּ, הִתְרַגַּלְתִּי לַקֹּשִׁי –

טֶרֶם יָדַעְתִּי מָה הֵם הַחֲלָקִים הַמִּתְרַגְּלִים

וְהֵיכָן מִתְמַסֵּר הַהֶרְגֵּל לְגוּפֵךְ.

 

שׁוּב פָּנַיִךְ

הֵן הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת פֶּתַע הַהֶרְגֵּל

שֶׁהוֹפֵךְ בְּעוֹרֵךְ לִתְכוּנָה.

 

הַתֹּכֶן הַמַּפָּלִי מֻכְרָח

שֶׁיְּהֵא לוֹ בַּגּוּף אֵיבָר מִשֶּׁלּוֹ.

אֲפִלּוּ תְּהֵא זֹאת נְקֻדַּת חֵן יַלְדוּתִית

שֶׁתֻּכְרַז יוֹםאֶחָד כְּגִדּוּל מְסֻכָּן.

 

———————–

* באדיבות המשורר

-->
×