מלנומה – טיפול אונקולוגי

אובחנתי עם מלנומה. מה יקרה עכשיו?

הצעד הבא הוא קביעת שלב המחלה, זאת כדי לבחור את מסלול הטיפול הטוב ביותר ולשיפור סיכויי ההחלמה. קביעת שלב המחלה (Staging) מתבססת על הממצאים בדוח הפתולוגי של הגידול שהוסר כירורגית, על תוצאות הביופסיה של בלוטת הזקיף, הסמוכה לאיזור בו התפתח הגידול ועל בדיקות הדמיה, כולל טומוגראפיה ממוחשבת ו\או PET-CT של כל הגוף.

הוועדה האמריקאית המשותפת לסרטן (AJCC) מחלקת את המלנומה לארבעה שלבים:

1. שלב 1 (Stage I ): מלנומה ממוקמת המוגבלת רק לשכבות העור החיצוניות ועובייה (חדירתה) < 2 מ"מ.
2. שלב 2 (Stage II): מלנומה ממוקמת המוגבלת לשכבות העור החיצוניות ועובייה > 2 מ"מ, או מלנומה מכוייבת ועובייה > 1 מ"מ.
3. שלב 3 (Stage III): מחלה איזורית – המלנומה התפשטה לבלוטות לימפה אזוריות, ו/או נמצאו תאי מלנומה בעור סמוך לאתר הגידול הראשוני.
4. שלב 4 (Stage IV): מחלה מפושטת – המלנומה התפשטה לאיברים אחרים בגוף כמו ריאות, כבד או מוח. זוהי למעשה מלנומה גרורתית.

ככל ששלב המחלה נמוך יותר – כך הפרוגנוזה טובה יותר וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

הטיפול הכירורגי

בעקרון, מטרת הטיפול הכירורגי במלנומה שאובחנה, הוא לסלק את שארית הגידול, עם שוליים – מסביב לגידול ומתחתיו – שיהיו ״נקיים״ מתאים סרטניים. היקף הכריתה הרחבה נקבע על פי עומק החדירה של הגידול והמיקום האנטומי, והוא נע בין 0.5-2.0 ס״מ.

ביופסיית בלוטת הזקיף

מתבקשת במקרה שהגידול שאובחן היה חודרני, בעומק מעל 1.0 ס״מ, או מכוייב. במהלך הביופסיה נחשפת בלוטת הלימפה הסמוכה, המכונה ״זקיף״, אליה מתנקז הגידול, בהתאם למיקומו האנטומי (מפשעה, בית שחי וכד׳) ונכרתת לבדיקה פתולוגית. אם נמצאו בה תאים סרטניים שמקורם בגידול, הצעד הבא יהיה לשקול הסרת כל בלוטות הלימפה באותו מתחם אנטומי, כדי למנוע המשך התפתחות הגידול.

הטיפול האונקולוגי

במקרה של גידול שאינו ניתן להסרה כירורגית, בגלל גודלו או מיקומו, או כשמדובר במחלה גרורתית נרחבת, יבחר האונקולוג בפרוטוקול טיפולי עפ״י המאפיינים המולקולרים של הגידול, כגון – סוג המוטציות בתאי הגידול, היקף המחלה ועוד.
מדובר בטיפולים ביולוגים מכווני מטרה (התוקפים תאי גידול נושאי המוטאציה הייחודית BRAF) ו/או בטיפולים אימונותראפים, באמצעותם מערכת החיסון עשוייה לסייע להרס תאי הגידול.

 חידושים בטיפול אונקולוגי במלנומה