גניקומסטיה

גניקומסטיה

גניקומסטיה מתוארת כמצב רפואי בו יש לגבר חזה גדול ובולט כמראה שד של אישה. גניקומסטיה שכיחה למדי באוכלוסייה הבוגרת והופעתה הראשונה מתרחשת סביב גיל ההתבגרות וההשפעות ההורמונליות של גיל זה.

הבעיה שכיחה יותר בקרב הסובלים מהשמנת יתר או עודף משקל, אך במקרים רבים קיימת גם בקרב גברים רזים מאד.

כאשר התופעה קיימת בצד אחד בלבד היא תיקרא גניקומסטיה חד צדדית.

כאמור, גניקומסטיה התפתחותית שכיחה מאד בגיל ההתבגרות ומופיעה בקרב עד 30% מבני הנוער. במקרים רבים היא חולפת מעצמה בסיום תהליך ההתבגרות, אך לעתים נותר מרכיב משמעותי של שד המצדיק התערבות ניתוחית. המודעות הגבוהה לנושא הקטנת השד בגברים והפתרון הניתוחי היעיל בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים, מובילים יותר ויותר גברים עם גניקומסטיה בדרגה קלה יחסית לפנות לטיפול הפלסטיקאים.

הסטטיסטיקה המנצחת של תוצאות ניתוח הגניקומסטיה מביאות לשביעות רצון גבוהה מהליך זה מאחר והוא מוביל לחיזוק מיידי של תחושת הגבריות והבטחון העצמי.

הסובלים מתופעת הגניקומסטיה נמנעים מלהסתובב בחוף הים או בבריכה בחזה חשוף ללא חולצה ומלבישת חולצות צמודות. אי לכך, חלה עלייה משמעותית בביקושים לביצועי ניתוח גניקומסטיה בקרב גברים צעירים עם תום תקופת ההתבגרות ולקראת הגיוס לצבא, סביב גילאי 18.

בכל מקרה של גניקומסטיה, חשוב לוודא כי לא מדובר בבעיה הורמונלית התורמת להתפתחותה.

במידה וקיימת בעיה הורמונלית אזיי איזון הורמונלי עשוי להפחית את חומרת הגניקומסטיה ואף לפתור אותה לחלוטין.

יחד עם זאת, ניתן לבצע ניתוח קוסמטי גם כאשר קיימת בעיה הורמונלית, כל עוד מודעים לקיומה ומטפלים בה במקביל.

במקרים נדירים גניקומסטיה נגרמת כתוצאה ממחלות רקע, בעיות רפואיות או כתופעת לוואי של תרופות וחומרים מסוימים כגון:

• שימוש בסטרואידים (פרדניזון ודומיו)
• גידולים שונים בגוף המייצרים הורמוני מין נשיים
• שתיית אלכוהול מופרזת
• מחלת כבד כרונית
• אי ספיקת כליות
• מחלות הפוגעות באשכים ובייצור טסטוסטרון
• עישון מריחואנה
• תסמונות גנטיות שונות כמו קליינפלטר, ג'ילברט וקלמן

במקרים נדירים אלה, ראשית יש לטפל בבעיה שגרמה להתפתחות החזה ורק לאחר מכן לבצע הליך כירורגי של ניתוח גניקומסטיה.

לאחר הפסקת הפעילות של הגורם המשפיע (במידה והוא ניתן לגילוי) ובמידה והשדיים לא קטנו משמעותית או במידה מספקת, ניתן יהיה להציע ניתוח להקטנת החזה.

דרגות חומרה של גניקומסטיה

שיטת הסיווג המקובלת מבחינה בארבע דרגות חומרה של גניקומסטיה.

בכל אחת מן הדרגות, הרקמה העודפת יכולה להיות רקמת שד רכה ושומנית בעיקרה (סוג A) או רקמת שד נוקשה ופיברוטית (רקמת חיבור) בעיקרה (סוג B ):

1. דרגה I: דרגה מינימלית בה קיימת רקמת שד עודפת בנפח של עד 250 גרם, ללא צניחה
2. דרגה II: דרגה בינונית בה קיימת רקמת שד עודפת בנפח 250-500 גרם, ללא צניחה
3. דרגה III: הגדלה נכרת של החזה וקיומה של רקמת שד עודפת מעל 500 גרם עם צניחה דרגה I
4. דרגה IV: דרגה חמורה עם עודף רקמה רב וצניחה דרגה II או III

מטרת הניתוח היא ליצור מראה שטוח וגברי של החזה.

אבחון והתאמת סוג הניתוח

בפגישת הייעוץ הראשונה נלמד את העבר והרקע הבריאותי והרפואי שלך וכן נבדוק את מידת ההשפעה של המצב בחיי היום יום.

לאחר ביצוע בדיקה גופנית, אמליץ על שיטת הניתוח שתשיג בעיניי את התוצאה האסתטית המיטבית.

נציג תמונות "לפני אחרי" של מקרי גניקומסטיה דומים בהם טיפלתי וכמובן, יינתן הזמן לשאול את כל השאלות ולקבל את מלוא ההסברים.

לקראת ניתוח גניקומסטיה מתבקש המטופל לבצע מספר בדיקות שתפקידן לוודא כי מצבו הבריאותי תקין:

• ספירת דם
• בדיקה ביוכימית בסיסית
• תפקודי קרישה
• תרשים אק"ג

את הבדיקות יש לבצע לפני הניתוח בכדי לוודא שהן תקינות. יש להביא אותן ביום הניתוח לבית החולים.

לפני הניתוח תתקיים פגישה נוספת בה יעברו הרופא והמטופל על הפרטים החשובים לקראת הניתוח, הרופא יוודא כי כל הבדיקות שבוצעו תקינות והוא יסביר למטופל על מהלך ההחלמה הצפוי ועל סיכונים וסיבוכים אפשריים בניתוח גניקומסטיה.

בפגישה זו תותאם מראש גם אפודת הלחץ אותה יצטרך המטופל ללבוש במשך תקופת ההחלמה.

הרופא והמטופל יעברו יחד על דפי הסבר מפורטים לגבי הניתוח והמטופל יחתום על טופס ההסכמה לניתוח לאחר שיקבל מענה מלא לכל השאלות שלו.

חלק מהתיעוד הרפואי כולל צילומים של אזור הניתוח.

תמונות אלו ישמרו בתיקו הרפואי של המטופל במרפאה ובמחשב תוך שמירה מרבית על פרטיותו.

תהליך ניתוח גניקומסטיה

הניתוח נעשה תחת הרדמה כללית (הרדמה מלאה) ואורך כשעה וחצי.

הניתוח אינו דורש אשפוז, כך שלרוב המטופל יכול לשוב לביתו כבר באותו יום.

בדרך כלל הגישה הניתוחית משלבת טכניקת שאיבת שומן יחד עם הסרה של הרקמה הבלוטית העודפת. רקמה זו נוקשה (מאחר והיא רקמת חיבור) ואינה ניתנת לשאיבה. על מנת להסירה יש צורך בביצוע פתח בהיקף העטרה (בגבול בין הצבע הכהה לצבע הבהיר).

במקרים נדירים בהם קיים עודף עור משמעותי, תבוצע הסרה של עור עודף על מנת לקבל תוצאה אסתטית רצויה.

במרבית המקרים הניתוח מתבצע דרך שני נקבים זעירים דרכם מבוצעת שאיבת השומן בהצלבה: האחד בקפל בית השחי הקדמי והשני בהיקף העטרה. לאחר הסרת עודפי השומן בחזה, במקרים בהם נותרת רקמה בלוטית באזור שמתחת לפטמה ולעטרה, מבוצעת הרחבה של החתך בהיקף העטרה, דרכו מוסרת הרקמה הבלוטית העודפת. בסיום ההליך החתכים נתפרים בתפרים שנמסים מעצמם. הסימנים הנותרים לרוב עדינים מאד ובדרך כלל קשה במיוחד להבחין בהם.

במקרים גבוליים של עודפי עור ניתן לבצע שאיבת שומן נרחבת ולהסיר רצועת עור היקפית סביב העטרה. לאחר תפירת העור עקב הבדלים באורך בין ההיקף הפנימי להיקף החיצוני, יתכנו כיווצים וקפלים של עור בהיקף העטרה, והם ייספגו הדרגתית וייעלמו תוך חודשים בודדים.

מה עושים כאשר קיימים עודפי עור משמעותיים

במקרה והגניקומסטיה כוללת עודפי עור משמעותיים, קיימות שתי גישות טיפול:

האחת מציעה ניתוח בדומה להקטנת שדיים בנשים, המותיר סימנים בהיקף העטרה, בקו אורכי כלפי מטה ולעתים גם בחתך רוחבי בצורת "עוגן". הגישה השנייה מציעה ניתוח בשני שלבים: בשלב הראשון מסירים את כל רקמת השומן שניתן באמצעות שאיבה, ומחכים להתכווצות העור המקסימלית. בשלב השני מסירים את עודפי העור אשר לא התכווצו במידה משמעותית.

הכנה לניתוח גניקומסטיה

• בלילה שלפני הניתוח יש לסבן היטב את כל חלקי הגוף וללבוש בגדים נוחים ורחבים
• מומלץ להצטייד בחולצה רחבה שנסגרת מלפנים בריצ'רץ' או בתיקתקים
• מומלץ להגיע לניתוח מגולחים
• יש להקפיד על צום למשך 8 שעות לפני הניתוח

במידה והמטופל נוטל תרופות קבועות בבוקר, עליו להתייעץ על כך מראש עם הרופא המנתח.

על המטופל להגיע במועד שנקבע לבית החולים בו יתבצע הניתוח.

בחדר ניתוח יקבל המטופל חדר החלמה והתאוששות אישי, שם יתבקש להחליף את הבגדים לחלוק חדר ניתוח.

המטופל יפגוש את הרופא המרדים אשר יערוך את כל ההכנות הנדרשות לביצוע ההרדמה.

החלמה מניתוח גניקומסטיה

השבוע הראשון:

עיקר ההחלמה מהניתוח מתרחשת בארבעת הימים הראשונים בהם המטופלים סובלים ממעט כאבים, אי נוחות ומגבלה בתפקוד ובתנועה של הידיים.

לרוב ניתן לחזור לעבודה באופן מלא שבוע לאחר הניתוח, אך חזרה לפעילות גופנית מחייבת לעיתים שבועיים נוספים של החלמה.

דרגת הכאב בניתוח גניקומסטיה לרוב מינימלית למדי ומזכירה כאב עמום, בדומה לחבלה קהה בה נוצר סימן כחול בשל נפילה.

כאשר הניתוח משלב הסרת עור עודף, דרגת הכאב גבוהה במקצת. במקרה זה, מומלץ להשתמש באופן קבוע ולסירוגין במשככי כאבים פשוטים כדוגמת אקמול, אופטלגין, נורופן ואלגוליזין.

את אפודת הלחץ יש ללבוש בקביעות ואין להסירה בארבעת הימים הראשונים שלאחר הניתוח, למעט בזמן המקלחת.

תפקידה של אפודת הלחץ הוא למנוע הצטברות דם ונוזלים באזור הניתוח ולאפשר לעור להתכווץ במידה המרבית כדי להתאים למימדים השטוחים החדשים לאחר הניתוח.

החודש הראשון:

על המטופל להקפיד וללבוש באופן קבוע את חבישת הלחץ ולוודא שהעור של החזה מתוח היטב כלפי מעלה כל הזמן. למרות שניתן להבחין בתוצאה כבר מיד לאחר הניתוח, עקב נפיחות מסוימת ומעט בצקת באזור יש להמתין כחודש ולעתים אף מעט יותר, לפני שניתן יהיה ליהנות מתוצאת הניתוח הסופית.

לאחר כחודש ימים, כשהנפיחות והבצקת חולפות ניתן להסיר את אפודת הלחץ ולחזור לתפקוד יומיומי מלא, כולל פעילויות ספורט.

ניתן להיכנס למים בבריכה או בים כבר כעבור שבועיים-שלושה לאחר הניתוח, אולם חשוב שלא לחשוף את קו התפרים לקרינת השמש במשך שנה מהניתוח, כדי לא לפגוע במראה האסתטי של הצלקות. ניתן לכסות את קו התפרים עם פלסטר אטום בצבע הגוף. קווי התפרים סביב העטרה ובבית החזה מחלימים בתהליך הדרגתי שאורך כשנה, בסיומו נותרים סימנים עדינים בצורת פסים דקים ובהירים שבמרבית המקרים כמעט ואינם מורגשים.

במקרים נדירים של נטייה לצלקות קלואידליות (סוג העור הוא שקובע את אופן ההצטלקות), ייתכן ויהיה צורך לשלב טיפול בצלקות.

חשוב לציין כי התוצאה נשמרת למשך כל החיים ואין צורך לחזור על הניתוח גם אם חלים שינויי משקל גדולים בגוף.

סיכונים וסיבוכים עיקריים לאחר ניתוח גניקומסטיה

• דימום באיזור החזה והידיים
• זיהום באיזור החזה
• צלקות באיזור העטרה ובית השחי
• אובדן תחושה בפטמות
• אסימטריה