מלנומה ממאירה, מנקודת המבט של רופא עור, היא גידול פיגמנטרי לא סדיר שמתפתח על העור, באזורים אנטומים שונים, ברובם- אזורים חשופים לשמש, אך גם באזורים סמויים של הגוף. ניתן היום לסווג את המלנומות באזורי הגוף השונים לפחות ל-4 תת סוגים, שבכל אחד מהם מוטציה טיפוסית באחד או יותר מהאונקוגנים הידועים, ביניהם- tumor suppressor genes ואחרים.
מקור הגידול במלאנוציטים של העור, הממוקמים בתחתית האפידרמיס ו\או בזקיקי השיער. בחלק מהמקרים הגידול מתפתח מתוך שומה מלאנוציטרית- נקודת חן- קודמת, שהחלה לגדול, להתרחב ולתפוח. תאי הגידול משגשגים בתוך האפידרמיס ובהמשך-פולשים לדרמיס ומשם, באמצעות המערכת הלימפתית-עלולים להגיע לבלוטות הלימפה האזוריות ומשם- לאיברי מטרה מרוחקים- כבד, ריאות, עצם, מוח ועוד..
מלנומה ממאירה בשלב 2-3 בעובי 0.86 מ"מ
אבחון מוקדם והסרה כירורגית של הגידול הראשוני בעור, בטרם חדירתו לדרמיס העשויים למנוע את המחלה הגרורתית, מהווים אתגר לרופא העור בפרט ולצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים באשר הם בכלל, כי מדובר בגידול הנראה לעין, שלא ניתן להתעלם ממנו.
לאחר שהגידול אובחן והוסר כירורגית, הגורמים העיקריים שיקבעו את מהלך המחלה והפרוגנוזה הם עובי החדירה של הגידול לעומק העור, ע"פ ברסלאו וקלארק וכן האינדקס המיטוטי- שנקבעים בדו"ח הפתולוגי. ביופסיית בלוטת הזקיף (Sentinel lymph node biopsy) המנקזת את האזור בו התפתח הגידול הראשוני, לצורך זיהוי גרורות מיקרוסקופיות, מהווה מדד פרוגנוסטי נוסף.
קביעת שלב המחלה (Staging) מתבססת על הממצאים בדוח הפתולוגי של הגידול שהוסר כירורגית, על תוצאות הביופסיה של בלוטת הזקיף ובדיקת הדמיה כולל טומוגראפיה ממוחשבת ו\או PET-CT של כל הגוף. עדכונים אחרונים לאלגוריתם לקביעת ה Staging ניתן למצוא באתר ה National Comprehensive Cancer Network (NCCN) – http://www.nccn.org/patients/guidelines/melanoma/index.html#6
בין גורמי הסיכון למחלה ניתן למנות ריבוי שומות, גוון עור בהיר, אירועים חוזרים של כוויות שמש (Sun Burns), במיוחד בגיל הילדות המוקדמת, חשיפה מרובה לשמש ו\או סיפור משפחתי של מלנומה עם תסמונת השומות האטיפיות המרובות (FAMMM), המעיד על נטייה גנטית לחלות במחלה. בין הגנים שזוהו עד היום כמעורבים במקרי מלנומה משפחתית- CDK4,CDKN2A ו MC1R .
לסיכום, נתונים מצטברים מעבודות אפידמיולוגיות ומולקולריות מעידים על כך שמלנומה ממאירה היא גידול מלנוציטארי ממאיר , שהתפתחותו והמהלך הביולוגי שלו מושפעים משילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים . לפיכך, מניעה ראשונית של הגידול מחייבת הקטנת החשיפה לקרינת השמש העל- סגולה ומניעה שניונית- Screening של האוכלוסייה בעלת גורמי הסיכון הפנוטיפיים הידועים, לאבחון מוקדם של המחלה בשלב הניתן לריפוי שלם.
מתוך: הטיפול הכירורגי במלנומה, יום העיון 16.10.2013, האגודה למלחמה בסרטן – המרכז הלאומי לבקרת המחלות
