העור כראי הנפש: ההשפעה הפסיכוסומטית על בריאות העור
חכמים וותיקים ממני טענו כי העור הוא ראי הנפש.
העור נחשב לראי הנפש, כאשר מצבים פנימיים כמו מחשבות, רגשות ואמונות משפיעים באופן מהותי על התפתחותן והתנהלותן של מחלות כרוניות, כולל מחלות עור. לחץ, פחד, כעס וחרדה, בין אם ממקור פיזי, כימי או רגשי, מוציאים את הגוף מאיזון וגורמים למערכת העצבים לשחרר הורמונים כמו קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין. כפי שציין מהאטמה גנדי, "אדם הוא בסך הכל תוצר של מחשבותיו, מה שהוא חושב, הוא נהיה", מה שמדגיש את הקשר העמוק בין המצב המנטלי לבריאות הפיזית והעורית.
הצפייה בסרט "להבריא" בשילוב ציון היום ההומניטרי הבינלאומי, הביאו אותי לכתוב פוסט ברוח מעט אחרת.
אני רוצה ובוחרת להעניק תובנה על קצה המזלג, לעשות שיפטינג חיובי גם אם אזכה לעשות זאת רק אצל קורא אחד, להעניק חשיבה, להפיל אסימון … אולי שניים?
שהרי ההומניטריות מתחילה בתוכנו, בסביבה הפנימית.
מהם העקרונות המנחים שלי לריפוי עצמי וסיוע לאחרים?
- אוכל לאהוב את האחר- רק אם אדע אהבה עצמית מהי.
- אוכל לסייע ולרומם- רק אם אשמור על אנרגיה פנימית גבוהה.
- אוכל לרפא אחרים- אם לא אהיה ממוקדת בחולי ובכאב עצמיים.
הסרט "להבריא" מתאר עקרונות מדהימים המשלבים את אמונותיי הפנימיות עם המדע אליו אני נחשפת מזה שני עשורים.
רוח הדברים מתארת את שביטא מהאטמה גנדי אי שם בתחילת המאה ה 20:
"אדם הוא בסך הכל תוצר של מחשבותיו, מה שהוא חושב, הוא נהיה."
מחלות אקוטיות ומחלות כרוניות
הרפואה והטכנולוגיה מצילות חיים!!! בוודאי כשאנו מתייחסים למצבי חירום, מחלות אקוטיות, פציעות וזיהומים.
תודה לאל, שזכינו למדע ולטיפול המהיר שנזקף לזכות כל אלו העוסקים בו.
לצד אלו מתקיימות מחלות כרוניות, אלו שהתפתחו במשך תקופה ממושכת: מחלות חיסון עצמי/ אוטואימוניות, טרשת נפוצה, זאבת, פסוריאזיס, קרוהן, דיכאון, חרדות, כאב כרוני, אקזמה, אורטיקריה… הרשימה ארוכה.
בכל אלו משתלבות המחשבות, הרגשות והאמונות שאנו בוחרים לחולל בתוכנו, בתאי הגוף שלנו.
מהי אינטיליגנציית העל וכיצד היא קשורה לריפוי?
אינטיליגנציית העל שמעניקה לנו חיים, שגורמת ללב שלנו לפעום, לאוכל שלנו להתעכל, לפלנטה שלנו להסתובב… היא מקור המרפא החשוב ביותר בעולם. חשוב שנתקשר איתה והרבה יותר חשוב שנאמין בה.
השפעת הסטרס
מאידך, לחץ, פחד, כעס, חרדה ממקור פיסי, כימי או רגשי יוציאו את הגוף האינטיליגנטי והחכם שלנו משיווי משקל.
בתנאי לחץ מערכת העצבים שלנו משחררת קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין. בימינו, מריבה עם בן הזוג, מתח מול המעסיק, לב שבור או לחצים כלכליים יולידו את אותה התוצאה ויגרמו לגוף להרגיש כאילו שהוא בסכנת חיים!
גיוס המשאבים האדיר לטובת "הצלת החיים" פוגע בזיכרון, בריכוז, בעיכול המזון, בסילוק הרעלנים ומדכא את מערכת החיסון (הרי לצורך השתלה נותנים קורטיזול- הורמון הסטרס- כדי שמערכת החיסון לא תדחה את השתל. הורמוני סטרס מורידים את פעילות המערכת החיסונית!).
כוחה של אמונה
את כוחה של האמונה על בריאותנו אפשר לראות בנקל דרך מחקרי התרופות: קבוצת המחקר מקבלת את התרופה הנחקרת בעוד קבוצת הביקורת מקבלת פלצבו (לרוב גלולת סוכר או זריקת מי מלח). מדהים שקבוצת המחקר מראה שיפור אך כיצד סטטיסטית השתפר פלאים מצבם של אלו בקבוצת הביקורת? האם החומר הלא פעיל הוא שמשפר את מצבם או שמא האמונה משנה את הביולוגיה?
אפשר להמשיך ולדון כמעט עד בלי סוף איך הנפש המסתורית, זאת שכולם תוהים על קנקנה, משפיעה על בריאותנו ומשנה אותו בהתאם לאמונתנו.
אילו ציטוטים מעוררי השראה מדגישים את כוח הריפוי והאחריות האישית?
"כל גבר ואישה הם הארכיטקטים של הריפוי שלהם ושל גורלם" (בודהה)
"לא עבור עצמנו בלבד אנו נולדים" (קיקרו)
ואני אומרת: "תחשבו טוב, תקבלו יותר טוב". נקודה.
