מתיחת זרועות

ניתוח מתיחת זרועות

ירידה משמעותית במשקל גורמת לירידה בנפחי רקמת שומן גדולים, אולם לא תמיד מלווה בהתכווצות מעטפת העור.

אי לכך, במקרים רבים, ירידה משמעותית במשקל בעקבות ניתוח קיצור קיבה או דיאטה, מותירה עור נפול, מקומט ועודף למרות שהמטופל מקפיד על ביצוע פעילות גופנית ולמרות השמירה על משקל גוף תקין.

מטופלים המתעניינים בניתוח מתיחת זרועות או עיצוב זרועות מדווחים כי הצטברות עודפי העור באזור זה מסבה להם תחושת אי נעימות והם נמנעים מלבישת פריטי לבוש בעלי שרוול קצר או כתפיות בלבד.

כיצד מבוצע ניתוח מתיחת זרועות

ניתוח מתיחת זרועות מבוצע דרך חתך קטן דרכו שואבים שומן מהאזור המיועד לניתוח.

מיד עם תחילת הניתוח מזריקים תמיסה פיזיולוגית של מים מהולה בלידוקאין (חומר הרדמה מקומית) ואדרנלין (המכווץ כלי דם) בכדי להקל על תהליך השאיבה.

לאחר הזרקת התמיסה שואבים את עודפי השומן התת עורי דרך החתך, תוך שימוש בקנולה (צינורית) ייחודית.

בשלב השני של הניתוח מבוצעת כריתת עודפי העור. צורת הצלקת שתיווצר לאחר הניתוח תלויה בכמות עודפי העור שהוסרה.

לרוב הצלקת ממוקמת בחלקה הפנימי של הזרוע בצורת האות "L" – צלקת אורכית לאורכה של היד וצלקת רוחבית קצרה בבית השחי.

למי מתאים ניתוח למתיחת זרועות

הניתוח מתאים למטופלים/ות בעלי עודפי עור ושומן באזור הזרועות.

למי הניתוח אינו מתאים

הניתוח אינו מתאים למטופלים הסובלים משינויים דחופים במשקל, ובכלל זה היריון מתוכנן, או מטופלים הנמצאים בתהליך פעיל של ירידה במשקל.

בנוסף, הניתוח אינו מתאים למטופלים שנמצאים פחות משנה לאחר ניתוח בריאטרי.

במידה וידוע על יתר לחץ דם או סכרת שאינה מאוזנת, אי ספיקת לב חמורה או טיפול במדללי דם (anti coagulation) כגון קומדין, יש לדווח לרופא המנתח על כך עוד בתהליך הייעוץ על מנת שיוחלט מה הדרך הטובה ביותר לבצע את הניתוח והאם ניתן להפיק ממנו את התוצאה הרצויה.

הכנה לניתוח מתיחת זרועות

• יש להפסיק ולעשן באופן מוחלט כ-8 שבועות לפני הניתוח
• יש להפסיק ליטול תרופות נוגדות קרישה כגון קומדין, אספירין ופלאביקס. זאת בתיאום עם הרופא המטפל והרופא המנתח.
• יש להפסיק ליטול תוספי מזון טבעיים שעלולים להפריע לקרישת הדם

החלמה לאחר ניתוח מתיחת זרועות

לאחר הניתוח המטופלים שוהים בחדר ההתאוששות למשך כשעה ומשם עוברים להשגחה בהתאם לצורך.

על פי רוב ניתן להשתחרר מבית החולים ביום שלמחרת הניתוח.

ביקורת ראשונה תתקיים במרפאה שבוע עד עשרה ימים לאחר הניתוח.

מרבית התפרים שבהם משתמשים בניתוח הם תפרים נמסים שאין צורך בהוצאתם.

במרבית המקרים ניתן לחזור לעבודה ולפעילות בסיסית כעבור שבוע.

תוך כמה זמן יהיה ניתן לראות שינוי בזרועות

מיד לאחר הניתוח ניתן יהיה לראות שינוי במראה הזרוע.

את האפקט המלא של תוצאות הניתוח ניתן יהיה לראות כחודשיים-שלושה לאחר הניתוח, לאחר שהנפיחות המקומית תיעלם והעור יתכווץ ויתאים עצמו לקווי המתאר החדשים.

את התוצאה הסופית מומלץ לשפוט ולבחון רק כעבור חצי שנה מיום הניתוח.

חשוב לזכור כי עיצוב הזרועות כרוך בצלקות שהולכות ומתבהרות עם הזמן, ולמרות שהן משתפרות ודוהות, הן אינן נעלמות לחלוטין.

התנהלות לאחר השחרור מאשפוז

• יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך חודש
• יש להקפיד לרחוץ ולטפל בפצעים הניתוחיים לפי הוראות הרופא המנתח
• מיד עם סיום הניתוח מלבישים את המנותח במחוך/שרוול אלסטי. המחוך מפחית את הבצקת והנפיחות, מסייע לעור להתכווץ ומזרז את תהליך ההחלמה. מומלץ להקפיד ללבוש את המחוך כחודש לאחר הניתוח גם ביום וגם בלילה!
• יש להימנע בשלבים המוקדמים מחשיפה מוגזמת לשמש של האזור המנותח
• יש למנוע חשיפת צלקות לאור השמש למשך חצי שנה לפחות

סיבוכים ותופעות לוואי אפשריות

ניתוח עיצוב ומתיחת זרועות שייך לקטגורית ניתוחי עיצוב הגוף ונחשב לבטוח יחסית עם מספר סיבוכים או תופעות לוואי נמוך במיוחד.

הסיבוכים ותופעות הלוואי האפשריים בניתוח מתיחת זרועות:

• דימום מוגבר שבמקרים נדירים מצריך ניתוח לעצירת מקור הדמם וניקוז צבר הדם
• נמק עורי כתוצאה מאספקת דם לקויה לעור (תופעה נדירה ביותר שמופיעה בסיכון גבוה יותר בקרב מעשנים פעילים)
• ירידה זמנית בתחושה באזור המנותח. לרוב התחושה תחזור כחמישה עד שישה חודשים לאחר הניתוח. במקרים נדירים נותרת ירידה בתחושה גם לאחר תקופה זו
• סיבוך נדיר ביותר (אחד לאלפי ניתוחים) עשוי לכלול היווצרות של בצקת לימפטית של היד. במקרה כזה יידרש טיפול כדוגמת לבישת שרוול אלסטי לאורך זמן רב
• זיהום. סיבוך נדיר, בין היתר בשל הטכניקה הניתוחית הטובה ותנאי הסטריליות. בנוסף, לרוב אנו מזהים אותו בשלב מאד מוקדם. במידה והתגלה זיהום, לרוב הוא ניתן לטיפול באמצעות משחות אנטיביוטיות מקומיות או באמצעות אנטיביוטיקה הניטלת דרך הפה. לעיתים נדירות מאד הוא מצריך אישפוז לקבלת האנטיביוטיקה דרך הוריד או מעכב את החלמת הפצע
• הצטלקות מוגזמת – נטייה אישית להצטלקות שהיא בחלקה גנטית. אנו עושים את כל המאמצים למנוע צלקת היפרטרופית (מורמת משטח העור) או קלואידית (מורמת משטח העור ואף חורגת מגבולות החתך הניתוחי). חשוב לזכור שעיצובה הסופי של הצלקת יתהווה תוך כשנה עד שנתיים לאחר הניתוח ולכן יש להתאזר בסבלנות. במידה וידוע על נטייה להצטלקות מוגזמת – מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח והוא יעשה כל שביכולתו כדי להימנע מיצירת צלקת שכזו.
• מראה לא אחיד של האזור המנותח. במקרים מסוימים, בשל קשיים תוך ניתוחיים ועיוותים קשים בצורת האיבר המנותח, לא ניתן להקנות מראה אחיד לחלוטין של העור לאחר הניתוח. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מקנה שיפור משמעותי למרות אי האחידות בעור. הקפדה על הוראות הרופא המנתח ושימוש במחוך מפחיתים סיכון לסיבוך זה
• כאבים. לא ניתן לצפות כאב היות ומדובר בתחושה סובייקטיבית. יחד עם זאת, מרבית המטופלים והמטופלות מדווחים שלא סבלו מרמות חריגות של כאבים, טופלו היטב בנוגדי כאב הנמכרים ללא מרשם רופא, ולאחר מספר ימים שבו לתפקוד רגיל ללא כאבים